Page 198 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 198 - 13-Back 21-06-15‬‬ ‫‪198‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תיאור‪ :‬דומה במקצת לשלוון הכתמים אך דק יותר‪ .‬אורך כולל‬ ‫(‪ .]536b[ )3.7%-2.6%‬הזנב אינו ארוך במיוחד‪ .‬העין קטנה (יחסית לראש)‬
‫עד ‪ 450‬מ"מ‪ ,‬על פי רוב פחות‪.‬‬ ‫מהמידות הרווחות בזעמנים‪ .‬הנחיר מוגן במגן נחיר יחיד‪ ,‬שלם‪ .‬מגן‬
‫הרסן קיים אף כי נעדר בכמה מינים‪ .‬סוג אגליפי‪ .‬קשקשי הגב חלקים‪,‬‬
‫האישון עגול‪ .‬קשקשי הגב ב־‪ 15‬טורי אורך‪ .‬מגיני הגחון‪,‬‬ ‫ערוכים ב־‪ 17-15‬טורים‪ .‬מגן השת מחולק‪ ,‬מגיני התת־זנב זוגיים [‪,196‬‬
‫‪ ;159-125‬מגיני התת־זנב‪ 62-40 ,‬זוגות‪ .‬הצבע היסודי חום־‬
‫אפרפר או צהוב־אפרפר עם פסי רוחב כהים‪ ,‬צרים‪ ,‬לא חלקים‬ ‫‪.]1357a ,1356 ,471‬‬
‫ושאינם מגיעים לגחון; מספרם כ־‪( 50‬בגוף‪ ,‬בלי הזנב)‪ ,‬רוחבם‬
‫‪ 2-1‬קשקשים ורוחב הרווחים שביניהם ‪ 3-1‬קשקשים‪ .‬בראשם‬ ‫אבולוציה בתחום הסוג‪ :‬מתוך מחקר מבוסס דנ"א‪ ,‬שהתחשב גם‬
‫צווארון עורפי כהה ברוחב ‪ 6-4‬קשקשים באמצעיתו‪ .‬בצד‬ ‫במורפולוגיה [‪ ,]1085‬מתקבל הרושם שהסוג התפתח מקבוצת הזעמנים‬
‫הראש כתם כהה מתחת לעין; מלמעלה הראש חדגוני או‬ ‫(לרבות זעמן שחור‪ ,‬זעמן המטבעות וזעמן האוכפים) תוך כדי מזעור הגוף‬
‫עם ניקוד כהה בלתי סדיר‪ .‬הגחון בהיר‪ ,‬בלי כתמים כהים‬ ‫וצמצומים במערך הקשקשים‪ .‬הוצע להכיר בסוג ארבעה תת־סוגים אך‬
‫המחקר לא נראה לי בשל ליישום כללי‪ .‬לגבינו רלוונטי שאחד המינים‬
‫[‪.]1369‬‬ ‫שנוצרו מוקדם ושמרו על תכונות פרימיטיביות — ובראשן גודל גוף‬
‫גדול — זהו שלוון הקווים‪ ,‬בעל ‪ 17‬טורי קשקשי גב‪ .‬מינים קטנים רבים‬
‫שלוון אזורים‪ .‬זכר מהנגב‪ :‬שבטה (‪)HUJ-R 3281‬‬ ‫נוצרו מאוחר יחסית ובאבולוציה מהירה יחסית‪ ,‬ומראים דרגות שונות‬
‫של צמצום בקשקשים‪ ,‬למשל לחלקם יש רק ‪ 15‬טורי קשקשי גב‪ .‬לפי‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בנקבות הרו"ג ארוך מאשר בזכרים‪ :‬מתוך ‪34‬‬ ‫מחקר זה‪ ,‬שלוון הכתמים ושלוון טלוא–ראש קרובים במיוחד ביניהם‪.‬‬
‫נקבות (באוסף) הממוצע ‪ 193.9‬מ"מ (המרב ‪ 269‬מ"מ); מתוך ‪ 29‬זכרים‬
‫הממוצע ‪ 176.4‬מ"מ (המרב ‪ 230‬מ"מ)‪ .‬בהתאם‪ ,‬מספר מגיני הגחון גבוה‬ ‫המחקר לא כלל את שלוון האזורים [‪.]1085‬‬
‫יותר בנקבות‪ :‬בממוצע ‪( 150.4‬טווח ‪ )159-144‬לעומת ‪.)142-125( 131.4‬‬
‫הזנב ארוך יחסית בזכרים (‪ 28.7%‬מהרו"ג בממוצע‪ ,‬טווח ‪)34%-23%‬‬ ‫מינים‪ :‬ידועים כ־‪ 18‬מינים‪.‬‬
‫מאשר בנקבות (‪ 22.8%‬מהרו"ג בממוצע‪ ,‬טווח ‪ .)27%-20%‬בהתאם‪ ,‬מספר‬
‫מגיני התת־זנב גבוה יותר בזכרים‪ ,‬בממוצע ‪( 51.9‬טווח ‪ )62-47‬לעומת‬ ‫תפוצה‪ :‬רוב המינים בדרום־מערב אסיה (רבים באנטוליה) [‪,]526b ,1295‬‬
‫‪ .]536b[ )55-40( 47.1‬לפיכך במין זה ניתן לזהות את זוויג הצעירים (או‬ ‫אך אחד בסודן ואריתריאה [‪.]1085‬‬

‫כמעט כולם) לפי ספירות קשקשים‪.‬‬ ‫בארץ‪ :‬חמישה מינים המובחנים כדלקמן‪ :‬כולם מוגבלים לאזור הים‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬דרום־מערב אסיה‪ :‬באזורים מדבריים של עיראק‪ ,‬סוריה‪,‬‬
‫ירדן וישראל; תת־מינים אחרים של המין מצויים בחצי האי סיני (בעיקר‬ ‫תיכוני‪ ,‬מלבד שלוון האזורים שהוא מדברי‪ .‬ביחס לשני מינים‪ ,‬שלוון‬

‫בהרי הדרום) ובמערב חצי האי ערב [‪.]1369‬‬ ‫אזורים ושלוון כתמים‪ ,‬חלו במשך השנים שינויים ותהפוכות בפרשנות‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה; ולפחות בעבר‪ ,‬לאורך בקעת הירדן‬
‫ובשימוש בשמות המדעיים‪ .‬מכיוון שכך מפוקפק ומסובך להשוות נתונים‬
‫עד סביבות הכנרת (פרט באוסף ופרט בספרות)‪.‬‬
‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע‪ ,‬נמצא בדרך כלל בסדקים בין פצלי סלע או‬ ‫מארצות שונות ומתקופות שונות‪ ,‬ומובלט היתרון שבשמות "עממיים"‬
‫מתחת לאבן שמונחת על גבי סלע‪ .‬בשונה מבני סוגו בארץ‪ ,‬ניזון כנראה‬
‫בעיקר מלטאות ולפעמים מנחשים‪ .‬בניגוד למה שדווח מירדן ]‪ ]471‬הוא‬ ‫יציבים הקשורים לאוכלוסייה ולא לשם המדעי [‪ .]1369‬המינים בישראל‬
‫נושך בהיתפסו‪ ,‬בשונה מבני סוגו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד למקובל ביחס לסוג‪,‬‬
‫מובחנים כדלקמן‪.‬‬
‫לפחות בשבי הוא טורף גם לטאות ונחשים‪.‬‬
‫רבייה‪ :‬מירדן דווח [‪ ]471‬על נקבה שהטילה בשבי בחודש יולי חמש ביצים‬ ‫‪ .1‬קשקשי הגב ערוכים ב־‪ 17‬טורים (באמצע הגוף) ‪2. . . . . . . . . . . .‬‬
‫בגודל ממוצע של ‪ 6 × 22‬מ"מ; אך לא ברור אם אכן מדובר במין זה‬
‫או במין הדומה ‪( Eirenis coronelloides‬איור ‪ )221‬שתפוצתו מירדן‬ ‫‪ -. -‬קשקשי הגב ערוכים ב־‪ 15‬טורים (באמצע הגוף) ‪4. . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .2‬מגיני תת־זנב‪ ;47-32 ,‬מגיני גחון‪ ;145-110 ,‬דגם הגב עם כתמים‬

‫כהים גסים‪ ,‬הגחון בהיר עם נטפים כהים עגולים‪ ,‬כמעט אחידים ‪. .‬‬

‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שלוון כתמים ‪E. lineomaculatus‬‬

‫‪ .--‬מגיני תת־זנב‪ ;83-40 ,‬מגיני גחון‪ ;183-136 ,‬דגם הגב מורכב הרבה‬

‫קווי אורך עדינים (נראה אחיד) או זוגות מעטים של קווים כהים‬

‫ברורים ‪3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .3‬דגם הגב מורכב מהרבה קווי אורך עדינים (נראה אחיד) או זוגות‬

‫מעטים של קווים כהים ברורים; אין דגם מיוחד בעורף ‪. . . . .‬שלוון‬

‫קווים ‪E. decemlineatus‬‬ ‫ ‬

‫‪ -. -‬דגם הגב מורכב מהרבה קווי אורך עדינים (נראה אחיד) בלי קווים‬

‫כהים ברורים; קולר כהה בעורף‪( .‬ידוע רק מהחרמון והגליל העליון)‬

‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שלוון קולר ‪E. levantinus‬‬

‫‪ .4‬דגם הגב‪ ,‬בגוני אפור־חום‪ ,‬מורכב סדרת עשרות פסי רוחב כהים‬

‫ברורים‪ ,‬המתחילה בעורף בקולר כהה רחב‪ .‬הגחון חסר כתמים ‪. . .‬‬

‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שלוון אזורים ‪E. coronella‬‬

‫‪ .--‬הגב בצבע צהוב או חום בהיר אחיד וחסר פסי רוחב כהים‪ .‬הראש‬

‫שחור עם ‪ 4-3‬קווי רוחב צהובים‪ ,‬שמנתקים את המשטח השחור‬

‫לכמה טלאים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬שלוון טלוא־ראש ‪E. rothi‬‬

‫‪Eirenis coronella coronella‬‬ ‫שלוון אזורי ם‬
‫)‪(Schlegel, 1837‬‬ ‫ איור ‪220‬‬

‫שלוון האזורים הוא חריג גמור מסוגו‪ ,‬לפחות בארץ‪ .‬זהו נחש‬
‫מדברי‪ .‬נשכן‪ .‬טרפו גדול‪ .‬שמו המדעי עבר תהפוכות שמדגישות‬

‫את חשיבות היציבות של שמו העברי‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬