Page 199 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 199

‫‪Pg: 199 - 13-Back 21-06-15‬‬

   ‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪199‬‬

   ‫‪Eirenis decemlineatus‬‬  ‫שלוון קווים ‬                                 ‫צפונה ומזרחה בעקבות "הסהר הפורה" וההבחנה ביניהם הובהרה רק‬
                                                                                                                             ‫לאחרונה [‪.]1369‬‬
   ‫  )‪(Duméril, Bibron and Duméril, 1854‬‬
                          ‫איורים ‪223-222‬‬

   ‫זהו המין הגדול בסוג‪ ,‬והיחיד שמצטיין ברב־צבעוניות‬
               ‫(פולימורפיזם‪ ,‬פוליכרומטיזם; כמוסבר למעלה)‪.‬‬

   ‫תיאור‪ :‬אורך כולל עד ‪ 700‬מ"מ ולפעמים עד ‪ 850‬מ"מ‪ .‬בפרט‬
   ‫הגדול ביותר שנתפס בירדן (מתוך ‪ )54‬נמדדו רו"ג ‪ 515‬מ"מ‬
   ‫וזנב ‪ 184‬מ"מ [‪ .]471‬הראש כמעט אינו רחב מהצוואר‪ .‬האישון‬
   ‫עגול‪ .‬הצבע היסודי אפור־צהוב‪ ,‬בהיר למדי‪ .‬שכיחות שתי‬
   ‫צורות‪ :‬אחת שנראית חדגונית מרחוק אך למעשה מקרוב ניכר‬
   ‫קווקוו אורך עדין‪ ,‬היות שלאורך כל קשקש גב עובר פס אמצעי‬
   ‫בהיר‪ .‬בשנייה מופיעים זוג צמדים של קווי אורך כהים מאוד‪,‬‬
   ‫בצבע חום או שחום‪ ,‬לרוב עם קווים נוספים עדינים יותר‪ .‬לפי‬
   ‫שעה לא מצאנו הקשר גיאוגרפי או סביבתי למיקום של שני‬

                    ‫מופעים אלה‪ ,‬שבטבע אפשר למוצאם ביחד‪.‬‬
   ‫קשקשי הגב סדורים ב־‪ 17‬טורים‪ .‬מספר מגיני הגחון ‪-136‬‬
   ‫‪ ;183‬מספר מגיני התת־זנב ‪ 83-42‬זוגות‪ .‬בטווחים האלה הערכים‬
   ‫כנראה דומים ברחבי התפוצה אך גבוהים יחסית בתורכיה‬

                                                ‫[‪.]1357a ,1356‬‬

                                                                       ‫מפת ממצאים‪ :‬שלוון אזורים‪ .‬התת־מין של סיני מסומן במשולש‬

   ‫שלוון קווים‪ .‬זכר מהשפלה‪ :‬רחובות (‪)HUJ-R 4645‬‬

   ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בארץ‪ ,‬לפי נתוני האוסף‪ ,‬הזכר גדול מהנקבה‪:‬‬       ‫מפת ממצאים‪ :‬התת־מינים של שלוון האזורים‪ .‬המין הקרוב שתפוצתו תואמת‬
   ‫הרו"ג המרבי בזכר ‪ 529‬מ"מ (מ־‪ 35‬פרטים‪ ,‬הממוצע ‪ 384‬מ"מ) ובנקבה‬                     ‫את הסהר הפורה מסומן במשולשים (מתוך [‪)]1369‬‬
   ‫‪ 499‬מ"מ (מ־‪ 29‬פרטים‪ ,‬הממוצע ‪ 340‬מ"מ) [‪ .]1632 ,1631 ,1630‬בירדן‬
   ‫המצב כנראה דומה‪ .‬מספר מגיני הגחון הממוצע בזכר (‪ 23‬פרטים) ‪166‬‬
   ‫(טווח ‪ )183-136‬ובנקבה (‪ 17‬פרטים) ‪ .)180-168( 172‬מספר מגיני‬
   ‫התת־זנב הממוצע בזכר ‪ )83-66( 74‬ובנקבה ‪.]1357a ,1356[ )79-40( 73‬‬

   ‫תפוצה בעולם‪ :‬אסיה הדרומית מערבית באזורים הים תיכוניים‪ ,‬מזרחה עד‬
   ‫עיראק ואיראן וצפונה עד תורכיה הדרומית; סוריה ולבנון‪ ,‬ישראל וירדן‪.‬‬

         ‫תפוצה בארץ‪ :‬בצפון ובמרכז‪ .‬שכיח בהרים‪ .‬אינו נמצא בחולות‪.‬‬

   ‫אורח חיים‪ :‬יומי‪ ,‬בירדן נצפה פעיל באביב ובסתיו בבוקר ואחרי הצוהריים‬
   ‫ובקיץ — בלילה [‪ .]1357a ,1356‬שוכן קרקע‪ .‬חי בעיקר בנוף הכולל סלעים‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204