Page 205 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 205 - 13-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪205‬‬

‫עגול עם כושר התכווצות והתרחבות קיצוני בדומה לזה של‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬רק על החרמון‪ .‬חוקרים ישראלים גילו את נוכחותו כאן‬
‫המטבעון (איור ‪ ,)218‬וכך גם לפי ניסיוני‪.‬‬ ‫ב־‪.]796b ,26[ 1971‬‬

‫קשקשי הגב חלקים‪ ,‬סדורים ב־‪ 19‬טורים באמצע הגוף‪ .‬מגיני גחון‪,‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬חי בעיקר באזורים טרשיים־ערבתיים בהרים‪ ,‬בעיקר בטווח‬
‫‪ ;195-152‬מגן הביב מחולק; מגיני תת־זנב‪ 49-33 ,‬זוגות‪ .‬הצבע חום־‬ ‫הרום ‪ 2,500-900‬מ'‪ ,‬עם צומח עשבוני עשיר‪ ,‬לרבות חומות של חורבות‪,‬‬
‫צהבהב בהיר‪ ,‬עם ציור חום כהה יותר על הראש וטור כתמים באותו הצבע‪,‬‬ ‫כרמי גפן וגינות‪ .‬המין נחבא אל הכלים בין אבנים ובצומח כך שאין מרבים‬
‫במסגרות בהירות ולאורך הגב בדומה לאלה של מטבעון המדבר (איורים‬ ‫להיתקל בו‪ .‬בצפון תחום התפוצה מתקיימת חריפה בת ‪ 7-5‬חודשים‪.‬‬
‫‪ .)219 ,218‬מספר הכתמים בטור המרכזי ‪ 49-22‬בגוף ועוד ‪ 11-7‬בזנב‪,‬‬ ‫שם המין הוא יומי ופעיל בשעות הצוהריים אך באזורים דרומיים יותר‬
‫הולכים וקטנים כלפי הקצה‪ .‬מחצי האי ערב דווח על מספר גבוה יותר‪,‬‬ ‫דווח על פעילות בשעות בין הערביים‪ .‬המזון מורכב בעיקר ממכרסמים‬
‫קטנים ולטאות‪ .‬בתנוחת ההתגוננות הכרכן החלק מרחיב את אחורי ראשו‬
‫‪ 69-39‬כתמים (אולי כולל הזנב) [‪ .]629‬הגחון לבן‪.‬‬ ‫(משלש אותו) [‪ .]263‬סביר שאז צורת הראש מודגשת על ידי הצביעה‬

‫הניגודית של פס העול הכהה והשפה העליונה הבהירה‪.‬‬

‫רבייה‪ :‬לפי הספרות‪ ,‬בין אמצע יוני וסוף יולי מוטלות ‪ 7-3‬ביצים‪ ,‬במידות‬
‫‪ 16-10 × 52-47‬מ"מ [‪.]1397 ,786‬‬

‫‪Genus Lytorhynchus‬‬ ‫סוג‪ :‬נחש חולות ‬
‫‪Peters, 1862‬‬ ‫ ‬

‫נחש חולות‪ .‬זכר‪ ,‬מהנגב‪ :‬נחל ימין (‪)HUJ-R 16909‬‬ ‫אפיון‪ :‬נחשים אגליפיים קטנים‪ ,‬שראשם נבדל בדוחק מהצוואר‪ ,‬זנבם‬
‫קצר‪ ,‬והם מצטיינים במגן חרטום מוגדל ש"גולש" וחופה על מגינים‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדידת אורך הרו"ג של ‪ 50‬פרטים מישראל וסיני‬ ‫שכנים‪ ,‬ומלמעלה בולט אחורה וחוצץ למחצה בין שני מגיני האינטרנזל‪.‬‬
‫לא נמצא הבדל זוויגי ברור‪.‬‬ ‫הנחיר הוא סדק אלכסוני בין שני מגיני נחיר גדולים‪ .‬יש מגן רסן‪ .‬העין‬
‫בינונית או קטנה עם אישון עגול‪ .‬קשקשי הגב חלקים‪ ,‬סדורים ב־‪19‬‬
‫מרב הרו"ג גדול מעט בנקבות — ‪ 436‬מ"מ (מ־‪ 22‬נקבות) מאשר‬ ‫טורים (באמצע הגוף)‪ .‬מגן השת שלם או מחולק‪ .‬מגיני תת־זנב סדורים‬
‫בזכרים — ‪ 426‬מ"מ (מ־‪ 28‬זכרים) אבל הממוצע שלהן קטן מבזכרים —‬
‫‪ 312‬לעומת ‪ 322‬מ"מ [‪ .]1632 ,1631‬הזנב ארוך יחסית בזכר מאשר בנקבה‪,‬‬ ‫בזוגות‪.‬‬
‫לפחות בחצי האי ערב [‪ .]629‬בספירות במדגם מלוב היה מספר מגיני הגחון‬
‫בעשרה זכרים ‪ 168-159‬ובארבע נקבות ‪ ;178-167‬מספר מגיני התת־זנב‬ ‫מינים‪ :‬שישה‪.‬‬
‫בתשעה זכרים ‪ 41-34‬ובשלוש נקבות ‪ ;37-34‬מספר הכתמים לאורך‬
‫הגב‪ ,‬בלי זנב‪ ,‬בזכרים (עשרה) ‪ 74-34‬ובנקבות (ארבע) ‪.]902b[ 43-34‬‬ ‫תפוצה‪ :‬צפון אפריקה ודרום־מערב אסיה‪.‬‬

‫תפוצה בעולם‪ :‬תפוצה סהרו־סינדית‪ ,‬לכל רוחב צפון אפריקה ממרוקו‬ ‫אורח חיים‪ :‬סביר שרוב המידע על נחש החולות תקף לכל הסוג‪.‬‬
‫עד מצרים לרבות סיני‪ ,‬והלאה מזרחה בדרום ישראל ובדרום ירדן [‪,]468‬‬
‫בארץ‪ :‬מין אחד‪.‬‬
‫ערב הסעודית‪ ,‬כווית‪ ,‬עיראק ודרום־מערב איראן‪.‬‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬ ‫נחש חולות ‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬חולות הנגב וחולות החוף צפונה עד הכרמל‪.‬‬
‫ )‪(Duméril, Bibron and Duméril, 1854‬‬
‫תת־מינים‪ :‬בארץ קיים תת־המין הטיפוסי ‪ ,L. d. diadema‬שמצוי גם‬ ‫איורים ‪232-230‬‬
‫במצרים וניכר במספר מגיני הגחון הנמוך יחסית (‪ .)172-161‬תת־מינים‬
‫נוספים תוארו בעיקר מערב ומעיראק אבל הסיסטמטיקה התוך־מינית‬ ‫אף שגם זעמניים אחרים חיים בחולות (או גם בחולות)‪ ,‬ולעומתם‬
‫נחש החולות חי פה ושם על קרקע מוצקה‪ ,‬הוא ראוי לשמו‪.‬‬
‫אינה ברורה ושנויה במחלוקת [‪.]471‬‬ ‫יש לו מגוון ייחודי של תכונות מבניות ותפקודיות שמתאימות‬

‫אורח חיים‪ :‬שוכן בחולות ובקרקעות קלות‪ .‬פעיל מן האביב עד הסתיו‬ ‫לחיים בחול ושמכשירות אותו במיוחד לכך‪.‬‬
‫ובייחוד בקיץ‪ ,‬בלילה‪ ,‬במשך שבע שעותיו הראשונות‪ .‬משאיר אחריו‬
‫עקבות טיפוסיים וייחודיים (איור ‪ )231‬בגלל אופי זחילתו הייחודי על‬ ‫תיאור‪ :‬נחש קטן‪ ,‬אורכו הכולל באזורנו פחות מ־‪ 500‬מ"מ‪,‬‬
‫החול — זחילה ספק לוליינית שכוללת הרמת הגוף בין כל שתי נקודות‬ ‫הגדול שנמצא בירדן באורך רו"ג ‪ 360‬מ"מ‪ .‬הזנב קצר‪-16% ,‬‬
‫פיתול‪ .‬לפי עקבות אלה הוא עובר מאות מטרים בלילה [‪ .]1367c‬ביום‬ ‫‪ 22%‬מהרו"ג‪ .‬בחצי האי ערב נמצאו פרטים גדולים יותר‪.‬‬
‫חבוי בחול‪ ,‬או לפעמים תחת עצמים שעל פני החול‪ .‬לפני שמתחפר‪ ,‬מנקר‬ ‫הראש נבדל מעט מהצוואר‪ .‬המין ניכר מיד במגן החרטום‬
‫בחרטומו בחול ימינה ושמאלה למסלול זחילתו‪ ,‬כנראה מחפש מקום תחוח‬ ‫המוגדל‪ ,‬שבולט מעבר למגינים השכנים‪ ,‬ונראה כעין רטייה‬
‫להתחפר בו‪ .‬לפי עקבות ניקורו אפשר למצוא את מחבואו (על פי תצפיות‬ ‫המודבקת על גבי האף‪ .‬השפה העליונה חופה על התחתונה‪,‬‬
‫כך שמפתח הפה נראה רק מלמטה; גם השנץ במגן החרטום‬
‫לשליפת הלשון ונטרלי ולא קדמי‪ .‬צורת הראש מותאמת היטב‬
‫לחיים בחול חופשי ולהתחפרות בו‪ .‬העין בגודל בינוני‪ .‬מכוונת‬
‫באלכסון למעלה‪ ,‬ובספרות נטען שהאישון קטן ועגול באור‬
‫השמש אך מתרחב לאנכי באפלולית [‪ ;]1285 ,471‬ולחלופין‪,‬‬
‫שהאישון העגול מתכווץ לאנכי באור חזק [‪ .]196‬לאמיתו של‬
‫דבר תצלומים השוואתיים של פרט מישראל‪ ,‬שנעשו בתאורת‬
‫בין הערביים ובאור יום [‪ ,]1036a‬מראים היטב שמדובר באישון‬