Page 208 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 208 - 13-Front 21-06-15‬‬ ‫‪208‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫לוכדים אותו שיטתית במלכודות‪ ,‬ולפחות בעבר השמידו אותו במספרים‬ ‫אזוריים שאינם נראים כבסיס ברור לפיצול המין לתת־מינים‪ .‬הענפים‬
‫גדולים [‪.]1159‬‬ ‫המרוחקים פילוגנטית מן הרוב הם אלה של צפון יוון ושל איראן‪ .‬הפרטים‬
‫הדרומיים ביותר שנבדקו היו מירדן וממצרים (ישראל לא יוצגה) ויחד‬
‫נחש המים צד את טרפו מתחת למים או ביבשה‪ .‬מזונו נקוב תמיד‬ ‫היו ענף משלהם [‪ .]702 ,701‬ייתכן שלענף הזה ייחודית התופעה שלחלק‬
‫כמכיל בעיקר דגים ודו־חיים (לרבות קרפדות) וראשניהם‪ ,‬ונטען שאוכל‬
‫גם עכברים וציפורים שטבעו במים [‪ ,]4‬אלא שאין זה ברור אם אלה תצפיות‬ ‫מן הפרטים יש הצביעה "החקיינית" של צד הראש שתוארה למעלה‪.‬‬
‫מישראל או ציטוטי ספרות מאזורים אחרים [‪ .]1620‬במחקר מקיף במרכז‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬במרכז ובצפון‪ ,‬בעיקר במקווי מים‪ ,‬ושכיח מאוד בבריכות‬
‫איטליה נאכלו כמעט רק דגים שגודלם היה במתאם לגודל הנחש‪ ,‬והועדפו‬
‫שוכני קרקעית אבנים בהשוואה לשוכני קרקעית בוץ‪ .‬דו־חיים‪ ,‬בעיקר‬ ‫דגים‪ ,‬לפחות בעבר [‪.]1620‬‬
‫ראשנים אך גם צעירים של קרפדה‪ ,‬נאכלו בעיקר על ידי צעירים ובעיקר‬
‫מפת ממצאים‪ :‬נחש מים‬
‫באביב‪ .‬בוגרים אכלו צפרדע פעמים מעטות בקיץ [‪.]961a‬‬
‫נחש המים מבלה חלק גדול מזמנו במים ומתנשל ביבשה או במים‪.‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬יומי‪ ,‬אבל באזורים חמים של תפוצתו ובמזג אוויר חם נצפתה‬
‫יכול לשהות זמן ממושך מתחת למים‪ ,‬ועולה מזמן לזמן לשאוף אוויר‬ ‫גם פעילות לילית [‪ ]1014‬ולפיכך צפוי לראותה גם בארץ‪ .‬מחקר על‬
‫לריאתו‪ .‬נוהג להשתזף בשמש על היבשה‪ ,‬ויכול לשהות עליה ימים‬ ‫טמפרטורת הגוף שנערך באירופה (אוסטריה ואיטליה) מצא ממוצע של‬
‫רבים‪ .‬למשל‪ ,‬בהרי יהודה נמצא לפחות פעמיים במרחק של לפחות ק"מ‬ ‫‪ 26.5‬מ"צ בזמן פעילות‪ .‬לא הוצג השכיח שמיטיב לבטא את צורכי הנחש‪,‬‬
‫מגוף המים הקרוב הידוע (באוסף‪.)HUJ-R 20816 ,HUJ-R 8403 :‬‬ ‫אך נמצא שהממוצע עולה עם גודל הנחש‪ ,‬והמרב למבוגרים הוא כ־‪34‬‬
‫כשנתפס אינו נושך בדרך כלל‪ ,‬אלא מפריש מהביב נוזל מצחין ביותר‪.‬‬ ‫מ"צ אך לצעירים (‪ 30‬ס"מ‪ ,‬כנראה אורך כולל) רק כ־‪ 30‬מ"צ‪ .‬הממוצע‬
‫בשבי מתרגל למגע היד ואחרי זמן קצר מפסיק להגיב כך‪ .‬אחד הנחשים‬
‫הנוחים ביותר לגידול בשבי (להוראה‪ ,‬למחקר או כתחביב) היות שמוכן‬ ‫בנקבות הרות היה גבוה במעלה או שתיים מביתר הפרטים [‪.]963‬‬
‫לאכול כמעט בכל התנאים‪ ,‬ולומד לאכול מעצמו גם חתיכות דג שמונחות‬ ‫נחש המים מתייחד בהיותו הנחש האקווטי היחיד בארץ‪ .‬הוא אקווטי‬
‫במים בניגוד לרוב הנחשים הדורשים מזון חי ממש‪ ,‬או האכלה בכוח‪ .‬הוא‬ ‫למחצה (‪ )semiaquatic‬אבל אקווטי יותר מבן סוגו ‪Narix natrix‬‬
‫הנציג הישראלי היחיד של תת־משפחת ‪ Natricinae‬שאופייני לה איתור‬ ‫שאולי בעבר חי גם הוא בארץ [‪ .]696‬נחש המים צמוד פחות או יותר למים‬
‫הטרף במידה רבה בחישה כימית‪ :‬בהתאם‪ ,‬אונת ההרחה במוחו גדולה‬ ‫מתוקים ולקרבתם‪ .‬בסקר מפורט שנערך באזורים מסוימים באוסטריה‬
‫יחסית‪ .‬למרות צירוף הנסיבות הזה הביולוגיה שלו בישראל כמעט לא‬ ‫נמצא שהוא חי רק בגופי מים שממלאים תנאים מספר‪ :‬הזרימה אינה‬
‫מהירה‪ ,‬הגדות מוגנות בצומח‪ ,‬והמים שופעים דגים קטנים‪ .‬לפיכך הוא‬
‫נחקרה‪.‬‬ ‫נחשב למין בסכנה‪ .‬בשחייתו נחש המים מתרחק לעיתים מן החוף‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בכנרת צילמו אותו מתרחצים במרחק שבעה‪-‬עשרה מטרים מהחוף‬
‫רבייה‪ :‬באירופה ההזדווגות באביב (לפעמים גם בסתיו)‪ .‬אף שבסוג הזה‬ ‫במקום שבו עומק המים כ־‪ 140‬ס"מ‪( .‬מדרום לטבריה‪ ,‬בין חופי סירונית‬
‫הזכרים קטנים מן הנקבות‪ ,‬רווחים בו מאבקי זכרים על הזכות להפרות‬ ‫ושקמים‪ ,‬ב־‪ 15‬בספטמבר ‪ ,2006‬בין השעות ‪ ,15:00-13:00‬כלומר ביום‬
‫נקבה ולעיתים מצטברים זכרים רבים‪ ,‬עשרות‪ ,‬על גבי נקבה‪ .‬כולם מקבילים‬ ‫שישי בשעה שהמתרחצים מעטים‪ .‬באדיבות אורית לוי‪ ).‬בארץ שכיח‬
‫אליה וכל אחד מנסה לעלות על גבה בעוד אחרים הודפים אותו‪ ,‬והכול‬ ‫בעיקר בבריכות גידול דגים (אמנונים‪ ,‬קרפיונים‪ ,‬דגי נוי) והמגדלים‬
‫בלי נשיכות‪ ,‬עד שאחד מצליח להזדווג ואז הנקבה גוררת אותו החוצה‬ ‫מתייחסים אליו‪ ,‬בין שבצדק ובין שלא‪ ,‬כמזיק בטריפת הדגים הקטנים‪ .‬לכן‬
‫מהפקעת הנחשית והזוג ממשיך בצד [‪ .]1394‬במרכז איטליה נמצא‪ ,‬במעקב‬
‫אחרי פרטים מסומנים‪ ,‬שמספר בני הזוג שאיתם מזדווג כל פרט תלוי‬
‫בגודלו‪ .‬ככל שנקבה גדולה יותר‪ ,‬כך היא מזדווגת עם זכרים רבים יותר‬
‫(חמישה עד שמונה זכרים לגדולות ביותר לעומת שניים‪-‬ארבעה זכרים‬
‫לקטנות ביותר)‪ .‬אבל‪ ,‬במפתיע‪ ,‬ככל שזכר גדול יותר‪ ,‬כן הוא מזדווג עם‬
‫פחות נקבות (נקבה אחת עד שלוש לגדולים ביותר לעומת ארבע‪-‬חמש‬

‫לקטנים ביותר) [‪.]962‬‬
‫באירופה הנקבה מטילה ביולי או תחילת אוגוסט בדרך כלל ‪25-5‬‬
‫ביצים‪ ,‬בגודל בערך ‪ 20 × 30‬מ"מ‪ ,‬תחת אבן או במקום מוגן ולח אחר‪.‬‬
‫הבקיעה בספטמבר‪ .‬מידות האבקועים‪ :‬רו"ג כ־‪ 180‬וזנב כ־‪ 45-35‬מ"מ‪.‬‬
‫במרכז איטליה נמצא שגודל התטולה עומד במתאם עם גודל האם‪,‬‬
‫הנקבות הקטנות ביותר הטילו ‪ 7-5‬ביצים והגדולות ביותר ‪.]962[ 29-28‬‬
‫במעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים הטילה נקבה ב־‪ 17‬ביולי ‪1955‬‬
‫תטולה בת שמונה ביצים‪ ,‬שבקעו (במעבדה) ב־‪ 31‬באוגוסט (ואחת ב־‪2‬‬
‫בספטמבר)‪ .‬במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בפרטים שהובאו‬
‫מבריכות הדגים של הזורע‪ ,‬הנקבות הטילו בחודשים יולי‪-‬ספטמבר‬
‫תטולות בנות ‪ 17-6‬ביצים (בממוצע ‪ .)12.3‬גודל הביצים עמד על ‪32‬‬
‫× ‪ 19‬עד ‪ 24 × 40‬מ"מ [‪ ]4‬בטמפרטורת הדגרה של ‪ 31.5-30‬מ"צ‪ .‬אלה‬
‫בקעו לאחר ‪ 37-34‬ימים והאורך הכולל של האבקועים היה בממוצע‬
‫‪ 220‬מ"מ‪ .‬שני הפרטים הקטנים ביותר שמצאנו באוסף (מתוך ‪ )206‬היו‬
‫באורך רו"ג ‪( 161‬ב־‪ 8‬במאי ‪ 1975‬בירושלים) ו־‪ 162.5‬מ"מ (ב־‪ 3‬ביוני‬
‫‪ 1912‬בגדרה)‪ .‬קצב הגדילה אינו ידוע‪ .‬דווח שאריכות הימים של פרטים‬

‫מישראל‪ ,‬מן הסתם בשבי‪ ,‬היא כ־‪ 14‬שנים [‪.]4‬‬
‫אויבי נחש המים בארץ‪ ,‬בנוסף לאדם [‪ ]1159‬ולנמייה [‪ ,]1029‬כוללים‬
‫קרוב לוודאי עופות שידועים כטורפיו מארצות אחרות‪ ,‬כגון החוויאי‪,‬‬
‫אנפה אפורה‪ ,‬אנפה ארגמנית‪ ,‬חסידה לבנה; ולפעמים גם אנפת לילה‬