Page 105 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 105

‫‪Pg: 105 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"הוא כבר מת"‪ ,‬חושב ָׁשא ּול וחיוך שטני על פניו‪" :‬זהו! זה כבר‬
                           ‫הסוף שלו! לו רבבות ולי אלפים? לא עוד"‪.‬‬

‫חלקיק שנייה הפריד בין ָ ּד ִוד ובין המוות‪ּ ָ .‬ד ִוד הסיט את גופו‪ .‬קול‬
‫חבטה עז נשמע‪ ,‬והחנית ננעצה בקיר שמאחריו ועשתה חור באבן‪.‬‬

                                                ‫ָ ּד ִוד התחמק ויצא מהחדר‪.‬‬
‫קול בכי עצור נשמע‪" :‬מה עובר עלי? מה קורה לי? למה אני‬

                  ‫עושה כך?" ָׁשא ּול מתייפח ו ָ ּד ִוד שומע מבעד לדלת‪.‬‬

‫"אחי היקר ָ ּד ִוד"‪ ,‬אמר ְיה ֹו ָנ ָתן‪" ,‬אבי ביקש לומר לך כי הוא חפץ‬
‫שתתחתן עם אחותי ִמי ַכל"‪ ,‬שח ְיה ֹו ָנ ָתן ל ָ ּד ִוד בשמחה גלויה‪" .‬אבא‬
‫רוצה שתהיה חתן המלך"‪ ,‬הוסיף‪ ,‬כשראה שבפני ָ ּד ִוד לא נראתה‬
‫שמחה אלא מורת רוח‪" .‬אתה יודע מה המצב עם אבי?" אמר‬
‫כממתיק סוד‪" .‬אתה יודע שרוח רעה משתלטת עליו מדי פעם‪ ,‬והוא‬
‫נתון למצבי רוח משתנים‪ .‬הוא גם ביקש ממני לבקש ממך סליחה‬
‫על שניסה לפגוע בך‪ .‬אתה יודע שהוא אוהב אותך‪ .‬רק אתה יכול‬
‫לרומם את רוחו‪ .‬מפני שהוא מודע למה שקורה לו‪ ,‬הוא לא מצווה‬
‫אותך לבוא לשורר לפניו יותר‪ .‬הוא גם אמר לי למנות אותך לשר‬
‫אלף בצבאו לפקד על גדודיו"‪ְ .‬יה ֹו ָנ ָתן הבין ש ָ ּד ִוד אינו מרוצה ממה‬

                          ‫שסח לו‪" .‬אתה לא מעוניין?" שאל באכזבה‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט ב ְיה ֹו ָנ ָתן וחשב‪" :‬הוא חבר אמיתי"‪ .‬האהבה והידידות‬
‫שנרקמה בין השניים הייתה לשם דבר‪ .‬כאחים תאומים הקשורים‬
‫לאותה אם היו ָ ּד ִוד ו ְיה ֹו ָנ ָתן‪ .‬אחים לנשק ואחים לספר‪ .‬בקרבות היו‬
‫שניהם נלחמים איש בצד רעהו‪ ,‬מגנים בגופם אחד על השני‪ .‬פעמים‬
‫רבות הצילו זה את זה ממוות בטוח‪ ,‬תוך שהם משליכים נפשם‬
‫מנגד במסירות נפש‪ ,‬איש על אחיו‪ .‬בשוך הקרבות היו יושבים בבית‬
‫המדרש‪ ,‬לומדים תורת אלוקים חיים‪ ,‬להט הקרב היה מתחלף בלהט‬
‫הלימוד‪ .‬העיניים הבורקות במלחמה הפכו בורקות בהבנת סוגיות‬
‫סבוכות‪ .‬הידיים המנופפות בחרבות הונפו באש התורה‪ ,‬חברות‬
‫בדם ובנפש‪ּ ָ .‬ד ִוד נזכר בסוגיה האחרונה שלמדו יחדיו‪ ,‬סוגיה בעניין‬

‫‪105‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110