Page 111 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 111

‫‪Pg: 111 - 4-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫בעלי היקר‪ .‬אסור לך לישון כאן הלילה‪ .‬אבי אינו טיפש‪ ,‬הוא יודע‬
‫שהעם אוהב ומעריץ אותך‪ .‬הוא יודע שאין אחר הראוי להיות מלך‬
‫יותר ממך‪ .‬לכן הוא לא יהרוג אותך הלילה‪ ,‬הוא יחכה עד הבוקר‪,‬‬
‫כשיהיה מותר לדון‪ .‬הוא יזמן את בית‪-‬הדין‪ ,‬וידונו אותך כמורד‬
‫במלכות‪ .‬דינך יהיה דין מוות‪ .‬לעם לא יהיה מה לומר‪ ,‬ואבי ימשיך‬
‫למלוך"‪ ,‬אמרה בצער‪" .‬לכן אתה חייב לברוח‪ .‬בוא נקשור את‬
‫הסדינים אחד לשני‪ ,‬תרד דרך החלון ותימלט"‪ ,‬אמרה תוך שהיא‬

                                                       ‫קושרת את הסדינים‪.‬‬
‫ִמי ַכל התבוננה אם אין אורב לבעלה ומבעד לחלון שלשלה את‬

                                                                     ‫הסדינים‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט בכלתו ובעיניו דמעה‪" :‬אנחנו עוד נתאחד אשתי‪ ,‬אני‬

              ‫עוד אבוא לקחתך"‪ ,‬אמר‪ ,‬מנסה להעלות חיוך על פניו‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד ירד בעד החלון בזריזות‪ .‬כשהגיע לקרקע הילך בדרכו לאט‪,‬‬
‫לראות אם אין איש מביט בו‪ .‬לאחר מכן פתח במרוצה כציפור‬

                                                          ‫הנמלטת מלוכדה‪.‬‬

‫"פיתחו את הדלת! בשם המלך ָׁשא ּול‪ ,‬פיתחו את הדלת!" חבטות‬
                   ‫עזות נשמעו על הדלת כמבקשות לעוקרה מציריה‪.‬‬

‫הדלת נפתחה‪ ,‬ובפתח עמדה ִמי ַכל בת ָׁשא ּול‪ .‬פניה המלכותיות‬
                       ‫הביטו בזעם בארבעת השומרים שעמדו בפתח‪.‬‬

‫"מה אתם צועקים!!! איך אתם לא מפחדים לדפוק לי בדלת‬
‫כך!!! להטריד את מנוחת בת המלך ָׁשא ּול!!!" אמרה ִמי ַכל בזעף‬
‫לשומרים ומבטה כמבט אדון על עבד שסרח‪" .‬מה אתם רוצים‬

                               ‫בשעה כזאת?" התריסה כלפי השומרים‪.‬‬
‫"המ‪ ...‬המ‪ ...‬המלך ָׁשא ּול אמר להביא אליו את ָ ּד ִוד"‪ ,‬גמגם אחד‬

                                      ‫השומרים‪ ,‬מפחד מקצף בת המלך‪.‬‬

‫‪111‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116