Page 131 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 131 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"תביאו אותו מיד אליי‪ ,‬אני אראה לו את נחת זרועי"‪ ,‬חייך ָא ִכי ׁש‪.‬‬
‫הדלת נפתחת שני שומרים מובילים את ָ ּד ִוד לפניהם‪ּ ָ .‬ד ִוד עצור‪,‬‬

‫הוא חייב לטכס עצה איך להימלט‪.‬‬
‫צחוק פרוע פרץ מגרונו של ָ ּד ִוד‪ ,‬עיניו בוהות‪ ,‬רוקו רר על זקנו‪,‬‬

‫קורע ותולש בבגדיו‪.‬‬
‫שר‪...‬‬

‫בוכה‪...‬‬
‫צוחק‪...‬‬
‫צועק‪...‬‬
‫מסרט בציפורני אצבעותיו על הדלתות‪...‬‬
‫מקפץ ומניף זרועותיו בתנועות מוזרות‪...‬‬
‫"אתה חייב לי מאה אלף זהובים‪ ,‬ואשתך חמישים אלף"‪ ,‬צועק‬
‫ָ ּד ִוד תוך כדי שהוא מקפץ ומצביע באצבעו על ָא ִכי ׁש מלך ַּגת‪.‬‬
‫ָא ִכי ׁש רואה את ָ ּד ִוד‪" :‬הסיוט חוזר‪ ,‬עוד משוגע אצלי בבית‪ .‬לא‬
‫יכול להיות שזה חתן המלך ָׁשא ּול‪ ,‬משוגע‪ ,‬מטורף‪ .‬העבד בוודאי‬
‫טעה‪ ,‬כל הישראלים נראים אותו דבר‪ ,‬הוא התבלבל‪ ,‬או אולי גם‬
‫הוא רצה ללעוג עלי‪ .‬גם הוא רוצה למות כמו השומרים שצחקו‬
‫עלי"‪ .‬הכעס גואה‪" :‬הנה תראו איש משתגע ותביאוהו אלי‪ .‬חסר‬
‫משוגעים אני‪ ,‬כי הבאתם את זה להשתגע עלי?" צועק מלך גת‪:‬‬
‫"תוציאו אותו מכאן מיד‪ ,‬האם חסרים לי עוד משוגעים? תזרקו‬
‫אותו חזרה לישראל‪ ,‬שהם יסבלו את המשוגעים שלהם‪ ,‬לי יש‬
‫מספיק!" צווח ָא ִכי ׁש‪.‬‬

‫ָ ּד ִוד נזרק מידי שוביו חזרה לגבולות ישראל‪ .‬דרך ארוכה‪ ,‬אין מזון‪,‬‬
‫אין מים ואין סיוע‪ּ ָ .‬ד ִוד מבין שכל מי שיסייע בידו יהיה נתון לסכנת‬
‫מוות מיד ָׁשא ּול‪" :‬אברח אל אחת המערות‪ ,‬שם אסתתר מעיני‬
‫ָׁשא ּול‪ ,‬עד שיעלה לרצון לפני הבורא להושיבני על כס הממלכה‪.‬‬
‫הדרך מזרחה‪ ,‬לכיוון נחלת שבט בנימין‪ .‬במשעולים המפותלים דרך‬

‫‪131‬‬