Page 127 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 127
Pg: 127 - 4-Back 21-10-20
המלך דוד
שלחתי לפני ,ואליך באתי לבדי כדי שתשאל באורים ותומים האם
המשימה תצליח .אסור שאף אחד יידע שהייתי כאן .זאת משימה
שאין לאיש לדעת ממנה" ,לחש ָ ּד ִוד ל ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך כמשיח עם בעל סודו
הנאמן.
ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך שאל באורים ותומים ,האותיות שהיו על חושן האפוד
בבגדי הכוהן הגדול זרחו" :ע' ל' ה' ו' ה' צ' ל' ח'" .הכוהן הגדול
שח ל ָ ּד ִוד" :החושן אמר ,עלה והצלח".
ָ ּד ִוד מאושש לאחר אכילתו שאל" ,האם יש לך חרב או חנית?
מתוך הבהילות לצאת בדבר המלך לא לקחתי איתי כלי נשק".
"חרב ָּג ְל ָית הפלשתי אשר הרגת ,נמצאת באוהל מועד ,המקום
שבו הנחת אותה למזכרת לניצחון ה' את אויביו" ,אמר הכוהן.
"אנא הבא נא לי אותה" ,ביקש ָ ּד ִוד.
ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך הלך והביא את החרב ל ָ ּד ִוד.
"אין טובה ממנה ,תודה רבה .אני חייב להמשיך בדרכי לבצע את
דבר המלך"ּ ָ .ד ִוד חגר את החרב ,נפרד בידידות מ ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך הכוהן
הגדול.
לפתע ראה ָ ּד ִוד את פניו של דואג האדומי משקיף מבעד לחלון,
מביט במחזה וליבו רוחש מחשבות אוון...
127
