Page 122 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 122
Pg: 122 - 4-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ָׁשא ּול מתנער ממחשבותיו" :איפה בן ִי ַׁשי? אתמול הוא לא בא,
חשבתי אולי דבר מה מנע מעדו .אבל איפה הוא היום?" מבטו ננעץ
ב ְיה ֹו ָנ ָתן בנו.
ְיה ֹו ָנ ָתן מביט באביו מחליט לשקר ,ויודע שאביו יידע שהוא
משקרּ ָ " .ד ִוד ביקש ממני לפני מספר ימים ללכת לבית אביו בבית-
לחםִ .י ַׁשי ,אביו של ָ ּד ִוד ,עורך סעודה לכל משפחתו ,והוא שאל
לרשותי שישתתף בסעודת אביו"ְ .יה ֹו ָנ ָתן מתבונן על פני אביו,
ורואה איך זעם וטירוף משתלטים על פניו של אביו.
ָׁשא ּול מחל לרעוד מכעס" :בן נעוות המרדות" ,שואג ָׁשא ּול,
"יודע אני שאתה בוחר בבן ִי ַׁשי ממני ואתה רוצה שהוא ימלוך
תחתי .אתה יודע שהוא רוצה במותי ,ואתה מוכן לעזור לו".
"מה ָ ּד ִוד עשה לך שאתה רוצה לרצוח אותו?" משיב ְיה ֹו ָנ ָתן וכעס
גובר בו" :מה הוא עשה רע?"
ָׁשא ּול מניף את הרומח מעל ברכיו ומטיל אותו לעבר בנו .הרומח
הושלך לעברו של ְיה ֹו ָנ ָתןְ .יה ֹו ָנ ָתן מסיט גופו ,והרומח נתקע בקיר.
ְיה ֹו ָנ ָתן יוצא עצוב ,טורק את הדלת אחריו.
"החץ ממך והלאה" ,קורא ְיה ֹו ָנ ָתן לנושא כליו.
הנער ,לא מודע למתרחש ,רץ לעבר החץ ,מרימו וחוזר לאדונו.
"תודה חביבי ,אנא קח נא את הקשת והחיצים ושוב הביתה .אני
אשאר כאן עוד זמן מה ואשוב".
הנער רץ בקלילות ,עושה רצון אדונו.
ָ ּד ִוד הנחבא בקרבת מקום ,קם ממקומו וניגש לידידו.
"אתה צודק אחי" ,פותח ְיה ֹו ָנ ָתן" ,הוא מתנהג כמו משוגע .הוא
ניסה להרוג גם אותי .אינני מבין מה עובר עליו .אתה בסכנה גדולה,
ברח כל עוד נפשך בך"ְ ,יה ֹו ָנ ָתן פרץ בבכי.
ָ ּד ִוד ניגש לחברו הנאמן וחיבקו" .אין נאמן ממנו" ,חושב ָ ּד ִוד,
"ההתנגשות בין הנאמנויות קורעת את ליבו .הנאמנות לאביו
122
