Page 19 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 19

‫‪Pg: 19 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬ושנזכה‪ ,‬אני ובעלי היקר‪ ,‬לגדלם לתורתך‪.‬‬
‫ושיהיו המטעמים ערבים לכבוד שבת קודש"‪ .‬שפתיה נעות בתפילה‪,‬‬
‫וידיה מבצעות את הפעולות כאילו מאליהן‪ .‬בשפתיה ניגון חרישי‪:‬‬

                                              ‫"לשמור ולעשות ולקיים‪"...‬‬
‫ִני ֶצ ֶבת מביטה באהבה על בעלה ועל ילדיה היקרים‪ֱ .‬א ִלי ָאב‪,‬‬
‫ֲא ִבי ָנ ָדב‪ִ ,‬ש ִמ ָעא‪ְ ,‬נ ַת ְנ ֵאל‪ַ ,‬ר ַדי‪ ,‬אׂ ֶצם ו ֱא ִליה ּוא; בנותיה‪ְ ,‬צר ּו ָיה ו ֲא ִבי ָג ִיל‪.‬‬
‫מבט של קורת‪-‬רוח נסוך על פניה‪ .‬בעלה‪ ,‬שבעת בניה ושתי בנותיה‬

                        ‫יושבים מסביב לשולחן ומזמרים זמירות שבת‪.‬‬
‫"אבא‪ ,‬אתה נראה מהורהר"‪ ,‬אמר ֱא ִלי ָאב‪" .‬קרה משהו?" שאל‬

                                                                ‫בקול חרישי‪.‬‬
‫כל שבת יושב אבא בראש השולחן‪ ,‬ופניו קורנות‪ .‬זמירות שבת‬
‫פורצות מפיו בשמחה ובקדושה‪ .‬והיום הכול נראה שונה‪ .‬אבא שר‬

                                        ‫בלחש‪ ,‬כאילו אינו נמצא במקום‪.‬‬
                                ‫"קרה משהו בבית‪-‬הדין?" חזר ושאל‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לא משהו מיוחד"‪ ,‬ענה אבא‪" .‬דנו בענייני נישואין של איש‬

                                                        ‫עמוני לבת ישראל"‪.‬‬
‫"נישואי עמוני לישראלית?" שאל ֱא ִלי ָאב‪" .‬הם אינם יכולים‬

                              ‫להינשא לבנות ישראל"‪ ,‬אמר בקול תקיף‪.‬‬
         ‫"אתה צודק"‪ ,‬ענה אביו וראשו חפוי‪" .‬כן‪ ,‬כך אמרנו לו"‪.‬‬
‫אימא הגישה את הבשר‪" :‬תאכלו‪ ,‬תאכלו‪ ,‬שהבשר לא יתקרר"‪,‬‬

                                               ‫אמרה וחיוך נסוך על פניה‪.‬‬
‫"די‪ ,‬אבא"‪ ,‬אמרה‪" .‬אתה לא בעבודה עכשיו‪ .‬תעזוב את זה‪.‬‬

                                               ‫תאכל‪ ,‬לכבוד שבת קודש"‪.‬‬
          ‫"כן‪ ,‬את צודקת"‪ ,‬ענה‪" .‬לכבוד שבת קודש"‪ ,‬אמר ואכל‪.‬‬

‫סעודת השבת נסתיימה‪ ,‬הילדים הלכו לישון‪ ,‬הבית אפוף שקט‬
                                                                      ‫ושלווה‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24