Page 21 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 21
Pg: 21 - 1-Front 21-10-20
המלך דוד
ראוי לבוא בקהל ישראל .אני מ ֹו ָאבי ,ואני אסור לבוא בקהל .ויכול
להיות שאני אף פסול מלדון .אוי ,כמה איסורים עשיתי"ִ .י ַׁשי הניח
את ראשו על השולחן והמשיך לבכות בכי חרישי" .הדבר שאני
מתכוון לומר קשה לי ופולח את ליבי הדואב .אך הגעתי למסקנה
שאנחנו חייבים להיפרד .זה רצון ה' .אנא יקירתי ,אל תיפגעי .אבל
אין מה לעשות .אני לא יודע אם סבתי רות הייתה ראויה לבוא
בקהל .כתוב' :לא יבוא עמוני ומ ֹו ָאבי בקהל ה'' ,ואני מ ֹו ָאבי מצד
סבתי .אנא יקירתי ,סלחי לי"ִ ,י ַׁשי המשיך לבכות.
ִני ֶצ ֶבת הביטה בבעלה ברגשי כאב .כן ,גם היא שמעה לחשושים
מאחורי הגב .גם היא ידעה מה מדברות השכנות והחברות מאחורי
גבה" .ידעתי שזה יבוא" ,חשבה בליבה .דמעות שטפו את פניה.
"כבר מזמן חשבתי שזה יבוא"ִ .ני ֶצ ֶבת לחשה" :אוי בעלי הצדיק,
אישי היקר ,אתה יודע שזה לא נכון מה שאומרים .אתה יודע את
ההלכה" ,אמרה תוך תפילה שייכנסו הדברים בלב בעלה" .אתה
יודע שכתוב עמוני ולא עמונית ,מ ֹו ָאבי ולא מ ֹו ָאבית".
"כן ,כן ,את צודקת יקירתי .אך אני לא יכול לחיות יותר עם הספק
ועם הלחשושים .אני שומע מה מדברים ,אני יודע איך מסתכלים
עלי בבית-הדין ,אני מרגיש הכול .אבל די! החלטתי! אנחנו חייבים
להיפרד ,איננו יכולים יותר להמשיך לחיות עם הספק הזה" ,אמר
בקול נחוש תוך שהוא מוחה את הדמעות מעל פניו" .אני מקווה כי
תביני אותי ותסלחי לי ביום מן הימים ,אבל ביום ראשון אנו ניפרד.
סליחה"....
ִני ֶצ ֶבת פרצה בבכי ,יודעת שאין מה לדבר עוד .בעלה החסיד
לא יחזור בו" .אני מבינה אותך" ,אמרה" .ואני סולחת לך ....אתה
הבעל הכי טוב שיש בעולם ,ואני מודה לה' על כל יום שזכיתי
לחיות איתך".
"אני מודה לך יקירתי ,אני מצטער שגרמתי לך צער".
ִי ַׁשי ו ִני ֶצ ֶבת ישבו ליד השולחן ודמעות יורדות מעיניהם ,וצער
ניבט מפניהם.
21
