Page 238 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 238

‫‪Pg: 238 - 8-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫המלך‪ ,‬היו מתת הקידושין שנתתי‪ .‬מאה עורלות פלשתים שוות‬
‫פרוטה‪ ,‬הן ראויות להיות מאכל כלבים‪ .‬פרוטה הינה כל מה שצריך‬
‫כדי לקדש אישה‪ .‬לכן אף אם ַפ ְל ִטי חי עם אשתי ִמי ַכל‪ ,‬הרי הם חיו‬
‫כך בטעות ולא במזיד‪ ,‬ולכן היא מותרת לי‪ .‬אמרו ל ַא ְב ֵנר‪ ,‬שאם הוא‬

   ‫מוכן להביא את אשתי אליי‪ ,‬אכרות עימו את הברית"‪ ,‬סיים ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫"אדוני המלך"‪ ,‬פנה האיש אל ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‪ .‬המלך שהסתגר בחדרו‪,‬‬
‫כשפניו כבושות בידיו‪ ,‬עיניו לאות‪ ,‬מפוחד ומבוהל‪ .‬מאז עזב אותו‬
‫ַא ְב ֵנר‪ ,‬אנשים מתדפקים על דלתותיו מבקשים הדרכה כיצד לנהל‬

                                                               ‫את הממלכה‪.‬‬
‫"מה אתה רוצה עכשיו?" שאל בייאוש את העומד בפתח חדרו‪.‬‬
‫"עוד שאלות ובקשות? אמרתי לכם‪ ,‬שאיני יודע מה לעשות‪ .‬תעזבו‬
‫אותי בשקט! תעשו מה שאתם חושבים!" התסכול מפאת חוסר‬

                                                        ‫האונים נשמע מפיו‪.‬‬
‫"סליחה אדוני‪ ,‬אבל הגיעו שליחים מאת ָ ּד ִוד בן ִי ַׁשי‪ ,‬הם רוצים‬

                                                              ‫לפגוש אותך"‪.‬‬
‫ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת הליט את פניו בידיו‪" :‬רק זה חסר לי עכשיו‪ .‬מה ָ ּד ִוד‬
‫רוצה ממני? הוא בוודאי רוצה שאכנע ואמסור לו את המלכות‪.‬‬
‫הלוואי‪ ,‬שייקח את זה ממני‪ .‬שיעזבו אותי בשקט"‪ ,‬חשב‪" .‬אמור‬

                                                      ‫להם שייכנסו"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫השליחים נכנסו לחדר האפל שבו ישב ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‪" .‬אדוני המלך"‪,‬‬
‫פנה אחד השליחים ל ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‪" .‬נשלחנו אליך מאת אדוננו למסור‬

  ‫לך איגרת זו"‪ ,‬אמר השליח‪ ,‬כשהוא מגיש איגרת לידי ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‪.‬‬
‫ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת פתח את האיגרת וקרא‪" :‬אל אדוני‪ִ ,‬איש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת מלך‬
‫ישראל‪ ,‬מאת עבדו ָ ּד ִוד בן ִי ַׁשי‪ .‬אחרי דרישת שלומו הטוב של אדוני‪,‬‬
‫אבקשך כי תשלח את אשתי‪ ,‬אחותך‪ִ ,‬מי ַכל בת ָׁשא ּול‪ ,‬אליי‪ .‬אשתי‬
‫ניתנה בטעות על ידי אביך‪ָׁ ,‬שא ּול מלך ישראל זכר צדיק לברכה‪,‬‬
‫ל ַּפ ְל ִטי ֵאל בין ליש‪ .‬כעת אני מבקש ממך‪ ,‬כי תשלח לי את אשתי‬

    ‫אשר אירשתי לי במאה עורלות פלשתים‪ .‬בברכה‪ּ ָ ,‬ד ִוד בן ִי ַׁשי"‪.‬‬

                                                                           ‫‪238‬‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243