Page 29 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 29

‫‪Pg: 29 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫הנערים נכנס ולוחש באוזנו של ִי ַׁשי דבר מה ויוצא‪ .‬פניו של ִי ַׁשי‬
              ‫נופלים‪ .‬הילדים מסתכלים על אביהם ועיניהם שואלות‪.‬‬
                            ‫"מה קרה אבא?" שואל ֲא ִבי ָנ ָדב את אביו‪.‬‬

‫ִי ַׁשי מחכך בצווארו‪" :‬נולד לכם אח"‪ ,‬אומר הוא‪" ,‬אח מאם"‪,‬‬
‫חוזר כאינו מאמין למה שיוצא מפיו‪" .‬איזו בושה! מה נעשה?"‬

                                                               ‫שקט משתרר‪.‬‬
‫כולם יודעים שאין זה בנו של ִי ַׁשי‪ :‬המשפחה‪ ,‬השכנים‪ ,‬כל בית‪-‬‬

                        ‫לחם יודעת‪ .‬אין מה להסתיר‪ .‬אי אפשר לכסות‪.‬‬
  ‫"אבא‪ ,‬זאת אומרת שהוא ממזר?" שואל ִש ִמ ָעא ובעיניו דמעה‪.‬‬

                         ‫"כן"‪ ,‬עונה ִי ַׁשי‪" ,‬יש לכם אח מאם‪ ,‬ממזר"‪.‬‬
‫השקט מכביד‪ ,‬הרגשת המועקה מתגברת‪ .‬הפנים רכונות כלפי‬

                                                     ‫מטה ממאנות להאמין‪.‬‬
‫"באמת מתנה יפה נתנה לנו אימא לכבוד חג השבועות‪ ,‬אח‬
‫ממזר"‪ ,‬סינן ֱא ִלי ָאב מבין שפתיו‪" .‬חבל שהם לא מתו בלידה"‪,‬‬
‫הוסיף‪" .‬בושה וחרפה! ממזר במשפחה‪ .‬אימא הצדיקה"‪ ,‬הוסיף‬
‫בציניות‪" ,‬לכבוד שבת קודש‪ .‬צריך ללמוד תורה‪ .‬לקיים מצוות‪.‬‬
‫לאהוב את ה'"‪ ,‬אמר כמחקה את נעימת קולה של אימו‪" .‬מרשעת!‬

                                           ‫צבועה! חבל שהם לא מתו‪"...‬‬
‫"די! די לדבר כך על אימא"‪ ,‬פרץ ֱא ִליה ּוא הקטן בבכי‪" .‬זאת‬
‫אימא שלי‪ .‬אני אוהב את אימא‪ֱ .‬א ִליה ּוא הקטן לא הבין‪ ,‬הוא רק כבן‬
‫שבע שנים‪ .‬הוא לא הבין מדוע אימא לא גרה איתם‪ ,‬למה היא גרה‬
‫בבית אחר ומדוע אבא אינו מרשה לו ללכת אליה‪ .‬הוא לא הבין מה‬
‫זה ממזר‪" .‬אבא‪ ,‬תגיד לו שיפסיק לדבר ככה על אימא שלי"‪ ,‬אמר‬

          ‫ֱא ִליה ּוא תוך שהוא רץ לחוף מבטחים בזרועותיו של אביו‪.‬‬
‫ִי ַׁשי חיבק את בנו הקטן‪" .‬די ֱא ִלי ָאב‪ ,‬אסור לך לדבר כך על אימך"‪,‬‬
‫אמר בנחישות‪" .‬אחרי הכול חרף מה שעשתה‪ ,‬היא עדיין אימכם‪,‬‬

                                               ‫ואתם צריכים לכבד אותה"‪.‬‬

‫‪29‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34