Page 443 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 443

‫‪Pg: 443 - 14-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק נט‬

           ‫מניין וקניין‬

‫ימים חלפו מאז שוב המלך‪ ,‬אט אט החלו החיים בעיר הקודש לשוב‬
‫למסלולם‪ .‬העם‪ ,‬שמרד באדונו‪ ,‬החל לחוש את השלווה הרצופה‬
‫שבה היה נתון לפני גלות המלך ממקומו‪ .‬הסדר שב על כנו‪ ,‬אנשים‬
‫מכל רחבי הארץ החלו להגיע למלך לברכו על שובו לכס מלכותו‪,‬‬

            ‫לבקש סליחה ומחילה על נוטשם את המלך ומרידתם בו‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬ישנו אדם בפתח הבית המבקש לחלות את פניך"‪,‬‬
‫אמר יה ֹו ָׁש ָפט המזכיר למלך‪ְ " .‬מ ִפי ֹב ֶשת בן ְיה ֹו ָנ ָתן בן ָׁשא ּול מבקש‬

                                                     ‫לראות את פני המלך"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד נע בכיסאו בחוסר נוחות‪ ,‬יותר מכל האנשים שביקשו ללוותו‬
‫לגלותו‪ ,‬ציפה הוא ש ְמ ִפי ֹב ֶשת יבוא עימו‪ .‬החסד שעשה עם האיש‬
‫היה יוצא מגדר הרגיל‪ ,‬אך ְמ ִפי ֹב ֶשת אכזב אותו‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫ש ִצי ָבא עבד ְמ ִפי ֹב ֶשת‪ ,‬גילה את אוזנו של המלך‪ ,‬שאדונו שש ושמח‬
‫על גלות המלך‪ ,‬בתקווה כי ימות המלך‪ ,‬ואולי ישוב הוא למלוך‪.‬‬
‫חוסר הכרת הטוב זעזע את המלך וטרד את מנוחתו‪" .‬הכנס אותו‪,‬‬

                                                                   ‫בבקשה!"‬
‫הדלת נפתחה‪ ,‬כיסא שנישא בידי שני עבדים הוכנס ועליו ישב‬
‫ְמ ִפי ֹב ֶשת‪ְ .‬מ ִפי ֹב ֶשת הפיל עצמו מהכיסא‪ ,‬משתחווה למלך‪" .‬ברוך‬

                                 ‫שובך אדוני המלך"‪ ,‬אמר בקול בוכים‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט באיש השרוע על הקרקע‪ ,‬בגדיו מלוכלכים‪ ,‬שערו פרוע‬
‫וגופו מטונף ומיוזע‪" .‬מדוע לא הלכת עימי‪ְ ,‬מ ִפי ֹב ֶשת?" שאל המלך‬

                                              ‫את בן חברו משכבר הימים‪.‬‬

‫‪443‬‬
   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448