Page 471 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 471
Pg: 471 - 15-Back 21-10-20
המלך דוד
ְיה ֹו ָנ ָתן הביט ב ֲא ֹד ִנ ָ ּיה ובי ֹו ָאב ,פניו מבוהלות ומבולבלות:
"אבל ,"...אמר בגמגום" ,אדוננו המלך ָ ּד ִוד המליך את ְׁשלֹ ֹמה.
וישלח איתו המלך את ָצד ֹוק הכוהן ואת נתן הנביא ,ו ְּב ָנ ָיה ּו ֶּבן
ְיה ֹו ָי ָדע והכרתי והפלתי ,וירכיבו אותו על פרדת המלך .וימשחו
אותו ָצד ֹוק הכוהן ונתן הנביא למלך בגיחון ,ויעלו משם שמחים,
ותהום הקריה ,הוא הקול אשר שמעתם .וגם ישב ְׁשלֹ ֹמה על כיסא
המלוכה .וגם באו עבדי המלך לברך את אדוננו המלך ָ ּד ִוד ,לאמור,
ייטב אלוקים את שם ְׁשלֹ ֹמה משמך ,ויגדל את כיסאו מכיסאך".
פניהם של ֲא ֹד ִנ ָ ּיה וי ֹו ָאב החווירו ,פחד אחז את ליבם" .מה אמר
המלך ָ ּד ִוד?" שאל ֲא ֹד ִנ ָ ּיה בפחד.
"המלך בירך את ה' ,על שנתן לו בן שימלוך אחריו בעודו חי",
לחש בגמגום.
העם ההולך עם ֲא ֹד ִנ ָ ּיה הקשיב לשיחה המתנהלת בין ֲא ֹד ִנ ָ ּיה
ל ְיה ֹו ָנ ָתן ,נבהל מפחד המלך ְׁשלֹ ֹמה ,נמלט מהמקום ,כשהוא מותיר
את ֲא ֹד ִנ ָ ּיה וי ֹו ָאב לבדם.
המלך ְׁשלֹ ֹמה יושב על כס המלכות ,עבדי ָ ּד ִוד המלך ושריו עוברים
לפני המלך החדשְּ .ב ָנ ָיה ּו ניצב ליד הכיסא ,פניו מחויכות .אחד
מהעבדים ניגש ולחש דבר באוזני ְּב ָנ ָיה ּו ,פני ְּב ָנ ָיה ּו הרצינוְּ .ב ָנ ָיה ּו
ניגש למלך" :אדוני המלך" ,לחשֲ " ,א ֹד ִנ ָ ּיה ֶבן ַח ִּגית ירא את המלך,
הוא ניגש למזבח שנמצא לפני ארון האלוקים ואחז בקרנותיוֲ .א ֹד ִנ ָ ּיה
ביקש שהמלך יישבע לו שלא יהרגנו".
ְׁשלֹ ֹמה המלך הביט ב ְּב ָנ ָיה ּו" :לך אמור לו ,שיבוא אליי לקבל את
מלכותי .אם יהיה בן חייל ,לא ייפול משערתו ארצה" .פני ְׁשלֹ ֹמה
הקשיחו" :אך אם יימצא בו רע ,יומת!"
ֲא ֹד ִנ ָ ּיה הגיע למלך ְׁשלֹ ֹמה ,פניו חיוורות ,משתחווה לפני המלך:
"יחי המלך ְׁשלֹ ֹמה" ,אמר בלחש.
"לך לביתך!" ציווה ְׁשלֹ ֹמה המלך את אחיו.
471
