Page 467 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 467

‫‪Pg: 467 - 15-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫ֶּבן ְיה ֹו ָי ָדע‪ ,‬ראש הסנהדרין‪ .‬אמרי להם לבוא אליי בדחיפות!"‬
‫הנערה עמדה קפואה על מקומה‪ ,‬לא מאמינה למראה עיניה‪" .‬רוצי‬
‫חמודה‪ ,‬הזדרזי!" אמר המלך‪ ,‬קולו נשמע כקול אב המצווה את‬

                                                                 ‫בתו הקטנה‪.‬‬
 ‫ֲא ִבי ַׁשג ננערה משרעפי מחשבותיה ורצה לעשות את דבר המלך‪.‬‬

‫החדר שהיה אפל בתקופה האחרונה על ידי הווילונות הכבדים‬
‫הסגורים‪ ,‬הואר‪ּ ָ .‬ד ִוד המלך ניצב על יד החלון הפתוח‪ ,‬ווילונות החדר‬
‫הוסטו על ידו והוא נעמד מול החלון‪ ,‬נהנה ממשב הרוח החמים‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד חש איך הדם שב לזרום בעורקיו‪ ,‬מחמם את גופו הצונן‪ ,‬מחדיר‬
‫בו חיות מרעננת‪ .‬המלך מתבונן במוחו במתרחש‪ֲ " :‬א ֹד ִנ ָ ּיה ֶבן ַח ִּגית‪,‬‬
‫אחיו הצעיר של ַא ְב ָׁשל ֹום בני‪ ,‬מתכנן למלוך בחיי בלי ידיעתי?!‬
‫הוא הולך בדרכו של אחיו הגדול! מה גורם להם לנהוג כך? האם‬
‫נכשלתי בחינוך בניי? נתתי להם הכול‪ ,‬דבר לא היה חסר להם‪ ,‬בני‬
‫תפנוקים היו מיום היוולדם‪ .‬מדוע הם עושים זאת? כבנים למלך‬
‫ישראל לא היה דבר שנמנע מהם‪ ,‬כל מה שביקשו קיבלו מיד"‪ּ ָ .‬ד ִוד‬
‫נזכר בוויכוח עם ַּבת ֶׁש ַבע‪" :‬כנראה ַּבת ֶׁש ַבע צדקה‪ ,‬כשלא הסכימה‬
‫לפנק את ְׁשלֹ ֹמה‪ .‬היד הקשה שבה נקטה בחינוכו‪ ,‬מניעת התענוגים‬
‫והתפנוקים‪ ,‬עונשים קשים היו מנת חלקו‪ ,‬כל פעם שעשה מעשה‬
‫שלא היה לרוחה‪ .‬הצבת גבולות נוקשים וברורים בכל עניין בחיים‪,‬‬
‫אולי היא הדרך הנכונה? ַּבת ֶׁש ַבע עמדה על כך ש ְׁשלֹ ֹמה לא יגדל‬
‫כילד מפונק‪ ,‬היא אפילו הלקתה אותו כאשר עשה מעשה שלדעתה‬
‫היה חמור‪ .‬נראה שהיא צדקה‪ ,‬כל הזמן חוזרת על המשפט 'אדם‬
‫ללא גבולות‪ ,‬הוא לא אדם‪ ,‬אלא פרא אדם!' 'זה שבני הוא בן של‬
‫מלך‪ ,‬אינו אומר שהוא לא צריך להיות בן אדם'‪ ,‬אומרת‪' .‬ילד צריך‬
‫לקבל אהבה'‪ ,‬אמרתי לה‪' .‬הוא מקבל הרבה אהבה‪ ,‬אבל האהבה‬
‫האמיתית היא להעניק לו חינוך‪ .‬אין להרשות לו לעשות ככל העולה‬
‫על רוחו‪ ,‬אי הצבת גבולות היא אהבת עצמי‪ ,‬זו אינה אהבת הילד‪.‬‬
‫אתה חושב שקל לי להעניש ולהלקות אותו? יותר משכואב לו כואב‬

‫‪467‬‬
   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471   472