Page 74 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 74

‫‪Pg: 74 - 3-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ְיה ֹו ָנ ָתן שלף את חרבו‪ ,‬מכה בכל עבר‪ ,‬ונערו אחריו מוודא הריגה‪.‬‬
‫זעקות וקריאות השבר שעלו מפיות הלוחמים המותקפים קרעו את‬
‫דממת הלילה‪ ,‬והגיעו למחנה פלשתים השאנן‪ .‬צעקות וצריחות‬
‫האימים הילכו על העמק‪ ,‬פולחות את ליבותיהם של לוחמי פלשת‪,‬‬

                           ‫מעוררות פחדים עתיקים המקננים בלבבות‪.‬‬
‫ְיה ֹו ָנ ָתן שלף שופרו והריע תרועת קרב‪" :‬לה' הישועה"‪ ,‬צעק‬
‫בקול‪ .‬קולו העז הלך והדהד מבין שני ההרים‪ ,‬מכה בתוככי נפשם‬

                                                  ‫של הלוחמים הפלשתים‪.‬‬
                                                              ‫"זה מארב!"‬

                                                     ‫"הם באים עלינו!"‬
‫"הם ישמידו אותנו כמו את ָנ ָח ׁש העמוני וצבאו"‪ ,‬נשמעו קולות‬
‫הלוחמים המבוהלים‪ .‬הפחד שקינן עמוק בתוכם התפרץ כשהוא‬
‫מותיר את הלוחמים כננסים מפוחדים‪ .‬אימת המוות סימאה את‬
‫העיניים‪ ,‬כל אדם נראה כאויב‪ .‬הפלשתים שלפו את כלי נשקם מכים‬
‫בכל עבר ללא הבחנה‪ ,‬ממיתים איש את אחיו‪ .‬חלקם נשאו את‬
‫רגליהם‪ ,‬נסים כל עוד נפשם בם‪ ,‬צעקות ההמולה שברו את הדממה‪,‬‬
‫זעזעו את העמק‪ .‬הפרשים רמסו ברגליי סוסיהם אנשים‪ ,‬תוך שהם‬
‫מכים בכל עבר ללא הבחנה‪ .‬מרכבות הדורסות בגלגליהן בני אדם‬
‫הנסים מאימת הקרב‪ ,‬מתהפכות‪ ,‬מוחצות למוות את היושבים‬

              ‫בתוכן‪ .‬אש שאחזה באוהלים האירה את חשכת הלילה‪.‬‬
‫העבדים העבריים שהיו במחנה פלשתים‪ ,‬שאותם הביאו הפלשתים‬
‫על מנת לשרתם במלחמה‪ ,‬הבינו כי יום תשועה הוא לישראל‪ ,‬אחזו‬
‫בכלי הנשק שנפלו מידי שוביהם והחלו להכות בחיילים הפלשתים‪.‬‬

      ‫אלפי עבדים שהפכו בין רגע לאנשי מלחמה‪ ,‬הכו בשונאיהם‪.‬‬
‫לוחמי ישראל‪ ,‬שהסתתרו במערות ונקרות הצורים‪ ,‬שמעו את‬
‫קולות המלחמה‪ ,‬יצאו ממחבואיהם והצטרפו לאחיהם להושיע את‬

                                                      ‫ישראל מיד פלשתים‪.‬‬

                                                                            ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79