Page 79 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 79

‫‪Pg: 79 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫ָׁשא ּול מתקדם לקראת ְשמ ּו ֵאל‪ ,‬עיניו בורקות מניצחון המלחמה‬
‫ועל פניו חיוך מעושה‪" .‬ברוך הבא"‪ ,‬אומר ָׁשא ּול‪" ,‬הקימותי את‬

                                                                     ‫דבר ה'"‪.‬‬
‫ְשמ ּו ֵאל מביט ב ָׁשא ּול ועיניו כלהבות אש‪" :‬ו ֶמה קול הבקר והצאן‬

                                    ‫אשר אנוכי שומע?" מתריס לעומתו‪.‬‬
‫"הצאן והבקר"‪ ,‬אומר ָׁשא ּול וקולו כמתנצל‪" ,‬הבקר והצאן‪ ,‬הם‬
‫הזבח שהביאו העם לזבוח לאלוקיך"‪ ,‬מלמל וחצי חיוך על פניו‪,‬‬

                      ‫"העם רצה להביא זבחי תודה לה' על הניצחון"‪.‬‬
‫ְשמ ּו ֵאל עונה בכעס‪" :‬מי ביקש מידיכם זבחים ועולות? ה' אמר‬
‫לך להחרים את ֲע ָמ ֵלק ורכושו‪ ,‬ואתה עברת על ציוויו‪ .‬אין חפצו‬
‫של בורא העולם בזבחים ובעולות‪ .‬אין הוא רעב‪ ,‬וכי חסר ה' דבר?‬
‫אולם אתה הלכת אחרי ליבך‪ ,‬רדפת אחר הבצע‪ ,‬לקחת לך שלל‪.‬‬
‫ועתה אומר לך‪ ,‬אף שבעיניך קטן אתה‪ ,‬נבחרת להיות למלך של עם‬
‫ישראל‪ .‬עתה הוכחת שאין אתה ראוי למלכות‪ ,‬ובמעשיך נבאשת‬
‫בעיני ה' וימאסך ממלך‪ .‬עברת על ציוויו של מלך העולם‪ ,‬ועתה‬
‫יסיר ה' ממך את המלכות"‪ְ .‬שמ ּו ֵאל פנה ללכת‪ ,‬כשהוא מפנה את‬

                                                                  ‫גבו ל ָׁשא ּול‪.‬‬
‫ָׁשא ּול אחז בכנף מעילו של ְשמ ּו ֵאל הנביא‪ ,‬מנסה לעכבו‪ ,‬לדבר‬
‫אל ליבו‪ ,‬להסביר ולנמק את מעשיו‪ .‬כנף מעילו של ְשמ ּו ֵאל הנביא‬

  ‫נקרע‪ָׁ .‬שא ּול מביט בפיסת הבד האחוזה בידו‪ ,‬ליבו מבשרו רעות‪.‬‬
‫ְשמ ּו ֵאל פנה ל ָׁשא ּול‪ ,‬פניו הביעו זעם וזלזול‪ ,‬המעורב בחמלה‬
‫ואכזבה‪" :‬קרע ה' את ממלכת ישראל מעליך ונתנה לרעך הטוב‬
‫ממך‪ .‬וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם‪ ,‬כי לא אדם הוא להינחם"‪.‬‬
‫עיני ָׁשא ּול זלגו דמעות‪ ,‬רוחו נשברה בקרבו ביודעו שחטא‪:‬‬
‫"אנא אדוני‪ ,‬חטאתי‪ ,‬אולם‪ ,‬בבקשה ממך בוא עימי לפני עמי‪,‬‬
‫וכבדני ואשתחווה אל ה'"‪ְ .‬שמ ּו ֵאל הנביא ו ָׁשא ּול עלו לבמה‪ָׁ ,‬שא ּול‬

                                                         ‫השתחווה לפני ה'‪.‬‬

‫‪79‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84