Page 84 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 84
Pg: 84 - 3-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
"מה קרהַ ,נ ָע ָמה? קרה משהו לאחד מילדיי? מישהו נפצע?"
שאלה בדאגה.
"לא ,לא" ,אמרה ַנ ָע ָמהְ " ,שמ ּו ֵאל הנביא בא לבית ִי ַׁשי ,הוא אמר
ל ִי ַׁשי שיאסוף את כל ילדיוִ .י ַׁשי הביא את שבעת הבנים ,ו ְשמ ּו ֵאל
אמר שהוא רוצה לראות עוד בן שיש לו ולך .הם הלכו לקרוא ל ָ ּד ִוד
מהמרעה .בואי מהר" .שתי הנשים רצו לכיוון בית ִי ַׁשי ,ובליבותיהן
תקווה שעוד מעט תתגלה האמת על ָ ּד ִוד.
"הנה ,בואי נעלה מכאן ונביט מהחלון" ,לוחשת ַנ ָע ָמה כשהיא
מצביעה לכיוון חלון קטן הנמצא בגובה הבית.
ִני ֶצ ֶבת מציצה ורואה את ִי ַׁשי ,שבעת בניה ו ְשמ ּו ֵאל הנביא יושבים
מסביב לשולחן ,מצפים לבואו של בנה הקטןּ ָ ,ד ִוד.
הדלת נפתחת חרישית ,מפתחה ניבטת דמותו של ָ ּד ִוד ,מבויש,
מהוססּ ָ .ד ִוד ,גבר כבן עשרים ושמונה שנים ,אדום שיער ,עיניו
החומות מלאות חכמה ורוך ,מביט ביושבים מסביב לשולחן.
"קראת לי ,אדוני?" שאל בהכנעה" .אחד הנערים אמר לי ,שקראת
לי" .דוד הלבוש בגדי רועים ,תיק רועים תלוי על כתפו ומקל
הרועים בידו ,מתבונן באביו ,בשבעת אחיו ובאדם הזקן היושב
בראש השולחן .הוא מבחין בעיני ֱא ִלי ָאב אחיו במבטי התיעוב
והמיאוס הננעצים בו כרוצים לקרוע את בשרוּ ָ .ד ִוד רגיל למבטים
אלו מאחיו" ,מסכנים הם אינם יודעים" ,חושב בליבו" ,אף אחד
אינו יודע שאנחנו אחים גם מאב".
הזקן היושב בראש השולחן נעמד במהירות על רגליו" :מלך
ישראל עומד ,ואתה יושב?" נשמע הקול מהדהד בליבו" :קום
משחהו למלך ,לנגד כל אחיו!"
ִי ַׁשי ושבעת בניו נעמדו על רגליהם בראותם את הנביא קופץ
ממקומו ,נעמד לכבוד הממזר הנכנס לחדר.
84
