Page 89 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 89

‫‪Pg: 89 - 3-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫ולשיר בצורה נפלאה ביותר‪ .‬שמעתי שהוא נגן וזמר מצוין‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא הוא גם תלמיד חכם ונבון ואף יפה תואר‪ .‬אם תסכים‪ ,‬אשלח‬
‫להביא אותו אליך‪ ,‬הוא ישיר וינגן‪ ,‬אולי זה ישפיע עליך לטובה‬

                                  ‫ויוציא אותך מהמצב שבו אתה שרוי"‪.‬‬
       ‫"תנסה"‪ ,‬אומר ָׁשא ּול בלשון רפה‪" ,‬אם לא יועיל לא יזיק"‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬אבא‪ ,‬קראת לי?" שואל ָ ּד ִוד את ִי ַׁשי‪' .‬אבא'‪ ,‬רק לומר את‬
                        ‫המילה הזאת בפני ִי ַׁשי ממלאת את ָ ּד ִוד שמחה‪.‬‬

‫" ָ ּד ִוד‪ ,‬בני‪ָׁ ,‬שא ּול המלך שלח שליחים לבקש ממך לבוא לנגן‬
‫ולשיר לפניו‪ ,‬לרומם את מצב רוחו"‪ ,‬אומר ִי ַׁשי כשהוא מניח את ידו‬

                                                         ‫על כתף בנו הקטן‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד נזכר‪" :‬יומיים לאחר שיצא מכאן ְשמ ּו ֵאל הנביא‪ ,‬קרא אבא‬
‫לי ולאימא; אימא הייתה מתוחה מאוד‪ ,‬מה יגיד לה ִי ַׁשי‪ .‬כשנכנסנו‬
‫אליו‪ ,‬הביט בה ארוכות‪ִ ' .‬ני ֶצ ֶבת'‪ ,‬אמר אז אבא ברוך‪' ,‬את יודעת‬
‫שנפרדתי ממך בגלל החשש שמא אני מ ֹו ָאבי‪ ,‬ולאחר מכן גירשתי‬
‫אותך‪ ,‬כי חשבתי שהיית עם איש אחר‪ ,‬ועל פי ההלכה אישה‬
‫שסרחה‪ ,‬חייב בעלה לגרשה‪ .‬אולם לפני יומיים‪ ,‬כשהיה כאן ְשמ ּו ֵאל‬
‫הנביא‪ ,‬אמר שאין שום ספק בקשר לכשרותי לבוא בקהל‪ ,‬וש ָ ּד ִוד‬
‫הוא בני ובנך‪ ,‬ש ָ ּד ִוד הוא בננו‪ ,‬והוא לא ממזר'‪ .‬שמחה נשמעה‬
‫בקולו באומרו בננו‪' .‬ו ְשמ ּו ֵאל אמר שבננו יהיה מלך ישראל'‪ .‬קולו‬
‫רעד‪' :‬שאלתי את ְשמ ּו ֵאל הנביא‪ ,‬מה דינו של הגט שנתתי לך? הוא‬
‫השיב שהגט בטל‪ ,‬מכיוון שהיה זה גט בטעות‪ ,‬לכן את עדיין אשתי‪,‬‬

                                         ‫ואין אני צריך לקדש אותך שוב'‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט בעיני אימו וראה את הדמעות פורצות מבין עיניה‪ .‬אימו‬

                    ‫לא יכלה לעצור ברוחה‪ ,‬נפלה על בירכיה בבכייה‪.‬‬
‫ִי ַׁשי הביט באשתו בבכי של געגוע‪ ,‬דמעותיו פורצות מעיניו‬
‫כמו מעיין‪' .‬אשתי‪ ,‬יקירתי‪ ,‬סלחי לי'‪ ,‬ביקש מאשתו וקולו מלטף;‬

                                                   ‫'סליחה בני'‪ ,‬אמר ל ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫‪89‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94