Page 91 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 91

‫‪Pg: 91 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫דואג האדומי‪ְ ,‬יה ֹו ָנ ָתן ו ָׁשא ּול המלך יושבים ליד השולחן הערוך‬
‫לפניהם‪ .‬מולם עומד ָ ּד ִוד‪ ,‬כינורו בידו מנגן ומרקד‪ ,‬מזמר ומשורר‬
‫לפני המלך‪ .‬כשבוע ימים חלף מאז הגיע ָ ּד ִוד לפני המלך ומאז רוחו‬

                          ‫גבוהה‪ ,‬שמחה נסוכה על פניו ועיניו זורחות‪.‬‬
‫ְיה ֹו ָנ ָתן מביט ב ָ ּד ִוד‪ ,‬וכבר ביום הראשון שנפגשו נקשרו נפשותיהם‪,‬‬
‫שמחת החיים השופעת מ ָ ּד ִוד מציפה את כל הסובבים אותו‪ .‬אפילו‬
‫דואג האדומי חמור הסבר יושב מחויך ומצטרף לקול הזמרה‪ּ ָ .‬ד ִוד‬

                                            ‫שר ומזמר מרנין את הלבבות‪.‬‬
‫"איזו עצה טובה"‪ ,‬לוחש ְיה ֹו ָנ ָתן לדואג‪" ,‬מעולם לא ראיתי את‬

                 ‫אבא שמח כל כך‪ .‬הבחור הזה ממש מחייה נשמות"‪.‬‬
‫" ָ ּד ִוד‪ ,‬בני" אומר ָׁשא ּול ל ָ ּד ִוד בשמחה‪" ,‬החייתני בני‪ ,‬אני רוצה‬
‫שתהיה תמיד איתי‪ ,‬אתה תהיה נושא כליי‪ .‬אני יודע שאתה צריך‬
‫לחזור לאביך‪ ,‬אולם תלך ותחזור‪ .‬תהיה שלושה ימים כאן ושלושה‬
‫עם אביך‪ .‬אני ואביך נתחלק בך חצי חצי‪ ,‬קצת אני‪ ,‬קצת הוא"‪ .‬צחק‬
‫ָׁשא ּול‪" :‬אני כל כך שמח שאתה איתי‪ ,‬חביבי‪ ,‬אז תלך ותחזור‪ ,‬ואם‬
‫לא ארגיש טוב‪ ,‬אשלח לקרוא לך ותבוא מהר‪ .‬בסדר‪ ,‬בני?" סיים‬

       ‫ָׁשא ּול‪ ,‬בקולו נשמעה נימת תחינה‪" :‬אתה ממש מחיה אותי"‪.‬‬

‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96