Page 95 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 95

‫‪Pg: 95 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫ָ ּד ִוד לקח מאביו את השטרות והניחם בילקוט הרועים אשר לו‪.‬‬
‫פניו הדואגות של אביו הבהירו עד כמה המצב קשה במלחמה‪.‬‬
‫"אל תדאג‪ ,‬אבא‪ ,‬אני בטוח שעוד כמה ימים תיגמר המלחמה ועם‬
‫ישראל ינצח; עוד מספר ימים בעזרת השם‪ֱ ,‬א ִלי ָאב‪ֲ ,‬א ִבי ָנ ָדב ו ִש ִמ ָעה‬
‫יחזרו הביתה בריאים ושלמים‪ .‬חיילי ישראל הם צדיקים וגיבורים‪,‬‬
‫ובעזרת ה' יתברך הם יביסו את הפלשתים הארורים ויחזרו הביתה"‪,‬‬

                             ‫אמר ָ ּד ִוד ופניו מלאות אופטימיות ואמונה‪.‬‬

‫"שלום עליכם"‪ ,‬אומר ָ ּד ִוד לאחיו ופניו קורנות‪ .‬החמה עומדת‬
‫להפציע לגרש את צללי הלילה‪ּ ָ .‬ד ִוד הגיע למחנה ישראל‪ ,‬חיפש‬
‫באוהלים עד שמצא את אוהל אחיו‪ .‬פניו קורנות מאושר‪" :‬אחיי‬
‫גיבורי ישראל‪ ,‬אנשי מלחמה ללא מורא ופחד‪ ,‬מבחירי הלוחמים‬
‫אשר למלך"‪ ,‬מהרהר ָ ּד ִוד וליבו מלא הערצה לאחיו‪ .‬מאז שהיה‬
‫ְשמ ּו ֵאל הנביא בביתם‪ ,‬קירבו האחים את ָ ּד ִוד‪ ,‬אימם ִני ֶצ ֶבת חזרה‬
‫הביתה‪ .‬אחיו החלו להתייחס אליו כשווה בין שווים‪ .‬חוץ מ ֱא ִלי ָאב‪,‬‬
‫שפניו תמיד זועפות‪ ,‬חמור סבר‪ ,‬כמעט ואינו מחליף מילה עם ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫"קשה לו להתרגל לרעיון שאני באמת אחיו"‪ ,‬חשב ָ ּד ִוד בליבו מביט‬
‫בפני ֱא ִלי ָאב‪" .‬קשה לו לקבל את הרעיון שאני נבחרתי להיות מלך‬

                                              ‫ולא הוא‪ ,‬הבכור מבני ִי ַׁשי"‪.‬‬
‫"מה אתה עושה כאן?" שואל ֱא ִלי ָאב בקול זועף‪" .‬באת לשחק‬
‫כאן? תחזור הביתה מיד‪ ,‬ילד‪ .‬אין לך מה לעשות כאן! אתה ילדון‬

             ‫חלשלוש‪ ,‬חזור הביתה! זה לא מקום למשחקי ילדים!"‬

‫" ָׁשא ּול מלך הפחדנים"‪ ,‬נשמע הקול מהדהד‪" .‬בוא והילחם בי‪ .‬בואו‬
‫אתה ואלוקיך הפחדנים והילחמו ב ָּג ְל ָית הפלשתי‪ .‬את בשרכם אתן‬
‫לעוף השמים‪ ,‬ואת דמכם אשתה לרוויה‪ .‬בואו פחדנים והילחמו בי‪,‬‬

                                    ‫שילחו אלי את גיבורכם ויילחם בי"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מביט בהשתאות בפני אחיו‪ ,‬פניהם נראות מבוהלות‪,‬‬
‫מפוחדות‪ .‬לפתע הם אינם נראים בעיני ָ ּד ִוד כגיבורי מלחמה אלא‬

‫‪95‬‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100