Page 98 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 98
Pg: 98 - 4-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
קולו הערב ואת מתק ניגונו .אין הוא איש מלחמה! ָּג ְל ָית ירמוס
אותו בין רגע! חבל על הנער הזה ,חבל על הכישרון שייעלם".
"הסכמת לפגוש אותי ,מלכי?" נשמע קולו של ָ ּד ִוד.
"קולו השתנה ,אין זה קול הפעמונים אלא קולו של גבר תקיף
ואמיץ" ,חושב ָׁשא ּול" .כן ,בני חביבי ,היכנס .אמרו לי שאתה רוצה
להילחם ב ָּג ְל ָית הפלשתי".
דוד מהנהן בראשו בהחלטיות" :כן אדוני".
"ראית אותו?" שואל ָׁשא ּול בתמיהה רבה.
"כן ,אדוני המלך ,ראיתי את הייצור הזה" ,אומר ָ ּד ִוד בבוז.
"ואתה עדיין מוכן להילחם בו? אתה לא איש מלחמה והוא ענק
אכזרי ,לוחם מנוסה שבע קרבות! כל הלוחמים מפחדים להילחם
בו ,ואתה רוצה לצאת לקרב?" שואל בתמיהה גוברת.
"כן" ,ענה ָ ּד ִוד" ,אני אלחם בפלשתי הערל הזה ,ואני אהרוג אותו.
נכון ,אני לא איש מלחמה ,אני רק רועה צאן ,אך כבר בהיותי נער
קטן רועה את צאן אבי ,כשהגיע אריה לטרוף שה מהעדר ,נלחמתי
באריה וניצחתי אותו; וגם כשבא דוב לטרוף מצאן אבי ,הכיתי את
הדוב והרגתי אותו .אינני מפחד מהפלשתי הלז ,הוא לא יותר מפחיד
מדוב .ולא עוד אלא שהאריה והדוב באו לטרוף מהעדר ,דבר שהוא
טבעי ,ואילו הפלשתי הערל הזה רוצה להרוג מעם השם ,מחרף את
השם ואת משיחו .אני יודע בבירור שהשם ייתן אותו בידי ,ואצליח
לנצח את הפלשתי הזה" ,אמר ָ ּד ִוד עיניו הרכות בדרך כלל הפכו
ליורות זיקי אש .פניו הפכו נוקשות ונחושות לנצח את אויב ישראל.
ְיה ֹו ָנ ָתן מביט ב ָ ּד ִוד בהערצה ,כוח האמונה ומסירות הנפש הנשמע
מפי ָ ּד ִוד ,ממלא את ליבו אהבה לאיש.
ָׁשא ּול מתבונן בנער שהפך לגבר בתקווה" :לך והשם יהיה עימך".
ָ ּד ִוד פנה לצאת" :חכה רגע" ,אמר ָׁשא ּול תוך שהוא קם ממקומו
ופושט את מעילו ,שריונו וכובע הנחושת שעל ראשו ומלבישם את
ָ ּד ִוד .מדי ָׁשא ּול הגבוה מכל העם והחסון תואמים את גופו הנמוך
98
