Page 87 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 87

‫‪Pg: 87 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק יב‬

              ‫המנגן‬

‫"צא מכאן‪ ,‬הסתלק‪ ,‬לפני שאני אהרוג אותך!" צועק ָׁשא ּול ועיניו‬
        ‫רושפות‪ ,‬מטיח לעבר עבדו כוס שהייתה מונחת על שולחנו‪.‬‬

‫העבד שהתרגל לצעקות ולמכות בורח מהחדר‪ ,‬מתכופף להימלט‬
                                         ‫מהכוס המתעופפת לעבר ראשו‪.‬‬

‫"צא‪ ,‬צא מכאן מיד"‪ ,‬צווח ָׁשא ּול בכוח אחרי העבד שכבר נמלט‬
                                                                      ‫מהחדר‪.‬‬

‫ְיה ֹו ָנ ָתן ניצב מחוץ לדלת‪ ,‬שומע את קולו של אביו ופניו נוגות‪.‬‬
‫"מאז המלחמה עם ֲע ָמ ֵלק אבא אינו חש בטוב"‪ ,‬חושב לעצמו‬
‫ונאנח‪" ,‬כל הזמן מצבי רוח מוזרים‪ ,‬מתנהג בחוסר שפיות‪ .‬הזקנה‬
‫כאילו קפצה עליו בין רגע‪ ,‬זקנו השחור כפחם הלבין בבת אחת‪ .‬פניו‬
‫העזות נחרשו בקמטים שלא היו עליו עד לא מזמן‪ .‬הוא אינו מוכן‬
‫לגלות מה אמר לו ְשמ ּו ֵאל הנביא בפגישתם לאחר מלחמת ֲע ָמ ֵלק‪.‬‬
‫מאז הוא מתנהג מוזר‪ ,‬כאילו רוח רעה נכנסה בו‪ְ .‬שמ ּו ֵאל הנביא לא‬
‫בא לפגוש את אבא‪ ,‬גם אחרי שאבא שלח לו הרבה שליחים כדי‬

                           ‫לקבוע איתו פגישה; ְשמ ּו ֵאל הנביא מסרב"‪.‬‬
‫פסיעות מתקרבות‪ְ ,‬יה ֹו ָנ ָתן זוקף את ראשו ורואה את דואג האדומי‪,‬‬

                                              ‫ראש הסנהדרין בא לקראתו‪.‬‬
‫דואג האדומי‪ ,‬גבר צעיר ונמרץ בשנות השלושים המוקדמות‪,‬‬
‫נקרא אדומי על שם המקום שבו גדל‪ .‬במקור היה דואג האדומי‬

              ‫ממשפחת ֲע ָמ ֵלקים שנתגיירו ובאו לחסות בצל ישראל‪.‬‬

‫‪87‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92