Page 16 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 16 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫שמים אפורים‪ ,‬רוח עזה נושבת‪ ,‬מעלה בכנפיה חול מדברי צהוב‬
‫השורט את הגופות החשופים‪ .‬ברקע‪ ,‬מאדימה השמש‪ ,‬מבשרת על‬
‫סיומו של יום‪ .‬העבד נשא את הלבנה והתקדם לעבר הבניין הענק‬
‫כשהוא עייף‪ ,‬מיואש מחייו‪ ,‬מייחל ליום בו ייפח גם הוא את נשמתו‬

‫כחברו‪.‬‬

‫"מה יהיה הסוף? אי אפשר להמשיך להכיל את המצב‪ .‬הם רק‬
‫מקשים את העבודה בכל עת"‪.‬‬

‫ַע ְמ ָרם ממשפחת הלוי‪ ,‬מניח ראשו בין ידיו‪ ,‬שומע את הבכיות‬
‫והטענות של הנאספים ואין בידו להושיע‪ .‬עיניו דומעות‪ ,‬צער‪,‬‬
‫ייאוש ויגון ממלאים את כל ישותו‪ .‬בחדר הדל בו גר עם משפחתו‪,‬‬

‫התאספו כמה אנשים שבאו להתייעץ ולשפוך ליבם לפני מנהיגם‪.‬‬
‫"אנחנו מגדלים כבר דור שני של עבדים‪ .‬לפני מאה עשרים‬
‫ושמונה שנים ירדו יעקב ובני ביתו למצרים‪ ,‬וכל זמן שאחד משנים‬
‫עשר בניו היה בחיים חיינו חיי נוחות ונועם‪ .‬ואולם‪ ,‬מאז שנפטר‬
‫לוי לבית עולמו‪ ,‬החלו המצריים לשעבד אותנו‪ ,‬שלושים שנות‬
‫עבדות משפילה‪ ,‬ובחמש השנים האחרונות הטילו עלינו עבודת‬
‫פרך אכזרית‪ ,‬בלתי אנושית ובלתי הגיונית‪ .‬עוד מאתיים ושבעים‬
‫שנים נוספות של עבדות צפויות לנו‪ .‬רוב העם מיואשים לגמרי‪,‬‬
‫ובצדק‪ ,‬הכול מצפים בכיליון עיניים ליום המיתה‪ ,‬הרבה מזרזים‬
‫את היום המיוחל‪ .‬בכל יום מתרבים האנשים המשליכים את עצמם‬
‫ממרומי המבנים שאנו בונים‪ .‬יותר ויותר אנשים מוסרים את עצמם‬
‫למצריים להיות משוטרי העם ובלבד שייפטרו מהעבודה הקשה‪.‬‬
‫חלקם הופכים להיות אף יותר אכזריים מהמצריים‪ ,‬בניסיונם לרצות‬
‫אותם"‪ .‬דמעות זלגו מעיניו של האיש הצעיר שנולד וחי כעבד‬

‫ואיבד תקווה להיות אי פעם בן חורין‪.‬‬
‫ַע ְמ ָרם הרים ראשו והתבונן בצללי האדם הניצבים מולו‪ .‬שלדים‬
‫מהלכים‪ ,‬עור על עצם‪ ,‬עיניים שקועות עמוק בארובותיהן‪ ,‬פנים‬
‫שחורות מרעב‪ ,‬שיער המדולדל מתת תזונה‪ ,‬עצמות לחיים שקועות‬

‫‪16‬‬