Page 20 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 20
Pg: 20 - 1-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
יותר כוח!" .האיש פנה לאחוריו ,דחף בידיו את הניצבים אחריו
ופילס דרכו לצאת מהחדר הקט.
ַע ְמ ָרם הליט פניו בידיו ,צער כיסה את פניו .הידיעה הקשה שיותר
ויותר מאנשי העם הופכים את פניהם מדרך האבות ומצטרפים
להיות מעושי דברם של המצריים ,הכתה בחוזקה בתוך ליבו.
"בנו הבכור מת אתמול ממלקות שהלקה בו אחד השוטרים
העבריים" ,הפטיר בקול שפל אחד מהנאספים" .שבועיים בלבד
חלפו מאז מתה אשתו ,ועתה בנו בכורו .אין מה להאשים אותו ,הוא
התייאש לגמרי מהמצב".
" ַע ְמ ָרם ,מה עלינו לעשות? אין אנו יכולים לסבול יותר! אנו
ִמביאים ילדים לעולם בידיעה שנגזרה עליהם עבדות עולם .אנו
מולידים ילדים ביודענו שסבל ,צער ומכאוב ימלאו את חייהם עד
מותם .אני אמרתי לאשתי שאל לנו להביא עוד ילדים לעולם ,אך
היא מתעקשת ואומרת שאין זה נכון ושאנו צריכים להמשיך לפרות
ולרבות וה' יעשה הטוב בעיניו" ,חוסר תקווה וצפייה לחידלון
נשמעו בקול האיש.
ַע ְמ ָרם הרים ראשו בכבדות ,הביט בפנים המיוסרות של העומדים
מולו ואמר" :אחיי היקרים ,אנא מכם ,תנו לי לחשוב ימים מספר מה
עלינו לעשות .אני אתייעץ עם שאר זקני העם ונגיע יחד להחלטה
איך נמשיך את דרכנו".
האנשים הנהנו בראשם ויצאו מהחדר הדלַ .ע ְמ ָרם הניח ראשו על
שולחנו ,וקול בכי שנוק נשמע ומילא את חלל החדר.
20
