Page 23 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 23

‫‪Pg: 23 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"ששש‪ַ ...‬א ֲהרֹן‪ ,‬ששש‪ ...‬תחזור לישון מתוק שלי"‪ַ .‬ע ְמ ָרם יודע‬
‫שאין בידו להתריע את י ֹו ֶכ ֶבד ו ִמ ְר ָים שלא יופיעו בבית‪ .‬רק בפיו‬

                                   ‫ובליבו נושא תפילה‪ ,‬מייחל לישועה‪.‬‬

‫" ָשל ֹו‪ "...‬נקטעה הקריאה השמחה‪ .‬שעה קלה חלפה מאז נכנסו‬
‫השוטרים לבית‪ ,‬וי ֹו ֶכ ֶבד ו ִמ ְר ָים שבו הביתה‪ִ .‬מ ְר ָים פתחה את הדלת‬
‫כשחיוך רחב נסוך על פניה כתמיד‪ ,‬מקדמת בשלום את אביה‪ִ .‬מ ְר ָים‬
‫הביטה בבלבול בבית‪ ,‬עשרה שוטרים יושבים בכל פינות הבית‬
‫הקטן ואביה האהוב יושב על גבי הקרקע ליד מיטתו של אחיה‬

                                                                        ‫הקטן‪.‬‬
‫"אבא‪ "...‬קראה ִמ ְר ָים ורצה לזרועותיו של אביה‪" ,‬מה קרה?"‬

  ‫שאלה כשהיא מלטפת בידה הקטנה את לחיו האדומה של אביה‪.‬‬
‫" ַע ְמ ָרם? מה הם רוצים?" נשמעה הפליאה מפיה של י ֹו ֶכ ֶבד‪,‬‬

                ‫שנכנסה זה עתה וגילתה שביתה מלא בשוטרי המלך‪.‬‬
‫"י ֹו ֶכ ֶבד! ִמ ְר ָים!" השוטר קם ממקומו ואמר בקול תקיף‪" :‬אתן‬

                                                      ‫באות איתנו עכשיו!"‬
                     ‫"אבל למה? מה קרה?" שאלה י ֹו ֶכ ֶבד בפליאה‪.‬‬
‫"את זה המלך יגיד לך‪ ,‬אין לנו זמן‪ ,‬אנחנו מחכים לכן כבר יותר‬
‫מדי זמן‪ .‬בלי שאלות מיותרות"‪ ,‬זירז השוטר והושיט ידו לאחוז‬

                                                         ‫בזרועה של י ֹו ֶכ ֶבד‪.‬‬
‫"אל תיגע בי!" אמרה י ֹו ֶכ ֶבד בקול סמכותי‪" :‬אני באה‪ ,‬בלי שתיגע‬

                  ‫בי‪ .‬בואי ִמ ְר ָים‪ ,‬נלך לראות מה המלך רוצה מאתנו"‪.‬‬
‫השוטר נבוך‪ ,‬הטון המצווה וההחלטי של האישה הפר את‬
‫הביטחון והסמכותיות שאפפו אותו‪ ,‬שכן ציוויו של המלך היה‬
‫בהיר וברור להביא את המיילדות העבריות בכבוד לפניו‪" .‬בבקשה‬

    ‫גבירתי"‪ ,‬אמר השוטר תוך שהוא מחווה בידו לעבר פתח הבית‪.‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28