Page 26 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 26
Pg: 26 - 1-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
הקבוצה המשיכה בדרכהִ ,מ ְר ָים עטויה אימה ופחד ,אוחזת
בזרועה של אימה כטובע הנאחז בכפיס עץ דק ותולה בו תקווה
לישועה .הדרך נראית ארוכה לאין שיעור וקץ ,פסלי הענק נראים
כעומדים לרמוס את הילדה הקטנה המהלכת תחתם .קול צליפות
השוטים המכים בבני עמה ,חורץ תלמים בליבה הקטן .מראות
הזוועה הנגלים לעיני הילדה הקטנה ,נחרטים בעומק נשמתה הזכה.
שער החומה הראשון נגלה לעיני ההולכים .ערמות גופות מימין
לשער ומשמאלו זורעות אימה בעיני הבאים בשערי ארמונו של
ַּפ ְר ֹעה .כלבים האוכלים מבשר האדם ,תולשים איבר ,נסים מפני
השוטרים הנכנסים ,המניפים חרבותיהם לעומתם .עשרה שערים,
בכל שער מראה הזוועות והאימה מתגבר והולך .אריות ונמרים
המהלכים בין החומות ,נסגרים בסורגים ,מפנים שביל בטוח
לשיירת השוטרים .שלדי אדם מוטלים בין חיות הטרף ,משביעים
את רעבונן .מראות הפלצות ,חורצים פצעים בלב הצעיר ,משביתים
את חדוות השובבות הילדותית ,מכבות את מאור העיניים.
האם מביטה בחלחלה "הלשווא אנו טורחים?" ,עוברת המחשבה
בליבה" :כמה מגופות אלו אנוכי יילדתי? מהי תכלית עמלי?
הלזאת תקרא תכלית?" .רגליים כבדות ממשא הלב הדואב נסרכות
בחוסר בררה אחרי השוטרים המובילים את השיירה" .היש עתיד או
אפסה התקווה?"
"מכאן אנו נמשיך" ,אומר אחד השומרים לשוטרים המלווים את
הנשים ,ומצווה על השתיים" :היכנסו לעגלה".
"תרדו! הגעתן!" קורא הקול ,תולש את האם והבת משרעפי
עיצבונן.
י ֹו ֶכ ֶבד ו ִמ ְר ָים יורדות מהעגלה האפלה ,נושאות את עיניהן ,מעל
ראשן שני פסלי ענק ,עשויים נחושת המבהיקה בקרני השמש .פני
הפסלים כפני שועל וגופם כגוף אריה ,רגליהם רגלי נשר ,השולחות
את ציפורניהן לשסע את הבאים בגבולן.
26
