Page 174 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 174
Pg: 174 - 6-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"סבא! סבא!" ,קראה האחות הקטנה ,רצה לעבר רעואל אביו
של ִי ְתר ֹו אביה .הילדה קפצה לזרועות האיש הזקן ,עיניה שטופות
דמעות ,פחד נשקף מעיניה" .הם באו! הם רצו להרביץ ל ִצ ּפ ֹו ָרה!
האיש הגדול הפחיד אותם! הם ברחו! הוא נתן לצאן לשתות!",
אמרה הילדה בבלבול ,מחבקת את סבה כאילו היה מקום מסתור
מכל העובר עליה" .זה בגללי ,לא קמתי בזמן הבוקר!" ,בכתה
הילדה ,מתרפקת על המשענת שניתנה לה.
רעואל סימן באצבעו ל ִצ ּפ ֹו ָרה נכדתו הגדולה שתבוא להסביר לו
את הקורות אותן.
ִצ ּפ ֹו ָרה ניגשה בביישנות ,עדיין לא מעכלת את כל מה שעבר עליה
ועל אחיותיה.
" ִצ ּפ ֹו ָרה ,ספרי לי מה היה לכן היום? מדוע שבתן כל כך מוקדם?",
אמר הסב ברוגע לנכדתו.
"אתה יודע ,סבא ,שמאז שאבא הפסיק להיות כוהן הדת אנו
הולכות בכל בוקר לרעות את הצאן .בדרך כלל ,אנחנו יוצאות
מוקדם מאוד ,אבל היום קצת התעכבנו .כשהתחלנו להשקות את
הצאן הגיעו כמה רועים והתחילו להציק לנו .הם אפילו רצו לעשות
לנו דברים לא יפים .אחד מהם רצה ל ...להרביץ לי ,ואז הגיע
איש מוזר ,הוא נראה ענק .בגדיו נראים כמו של איש מצרי ,הוא
תפס בידו האחת את הנער שרצה ל ...להרביץ לי וזרק אותו כאילו
הוא איזו חתיכת מקל קטן ולא חשוב .הנערים רצו לתקוף אותו,
אבל הוא הפחיד אותם והם ברחו .אחר כך ,הוא דלה לנו מהמים
והשקה את צאננו .אמרתי לו תודה רבה ,הוא הביט בי בעיניים שלו,
העיניים שלו נראו כמו זוגִ ,"...צ ּפ ֹו ָרה עצרה את עצמה ,הרגישה
שהיא נסחפת אחרי רגשותיה" .אז אמרתי לו תודה רבה והלכנו",
אמרה בחטף ,מנסה לסיים את השיחה ,להפסיק לחלום על האיש
בפני סבה.
174
