Page 177 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 177

‫‪Pg: 177 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

                    ‫פרק כא‬

              ‫שביה‬

‫השמש קפחה על ראש האישה הצעירה הרצה במהירות לעבר באר‬
‫המים‪ .‬כציפור במעופה‪ ,‬רגליה נוגעות ולא נוגעות בחול המדבר‬
‫הלוהט‪ ,‬כמרחפת לקיים את מצוות סבה‪ ,‬מייחלת למצוא את האיש‪.‬‬
‫מרחק לא רב מבדיל בין ביתו של ִי ְתר ֹו לבאר המים‪ ,‬הנערה גומעת‬
‫את המרחק במהירות‪ .‬מחשבותיה מבולבלות‪ ,‬מעורפלות‪ ,‬מייחלות‪.‬‬
‫"אחרי הגבעה אראנו שוב‪ ...‬העיניים‪ ...‬הוא כל כך חזק ויפה‪ ...‬איש‬

                           ‫מצרי??? כפות ידיו‪ ...‬אולי??? הלוואי‪."...‬‬
‫ִצ ּפ ֹו ָרה נעמדה על הגבעה‪ ,‬מתבוננת‪ ,‬משתוממת‪ .‬האיש המצרי‬
‫דולה לנערים הרועים מים‪ ,‬כידידים משכבר הימים טופח על שכמם‪.‬‬
‫כאב שמשחק עם ילדיו הקטנים‪ ,‬מפחידם ולאחר מכן מפייסם‪.‬‬
‫האישה התקרבה בזהירות חשדנית לבאר‪ ,‬האיש הביט לעברה‪,‬‬

                                           ‫חיוכו אומר לה‪' :‬אל תחששי'‪.‬‬
‫הנערים מביטים בקורבנם‪ ,‬משפילים עיניהם‪" :‬סליחה‪ ,‬גברת‬
 ‫ִצ ּפ ֹו ָרה‪ ,‬אנחנו לא יודעים מה עבר עלינו‪ ,‬אנחנו מבקשים סליחה"‪.‬‬
‫ִצ ּפ ֹו ָרה מהנהנת לנערים בראשה כמשלימה עימהם‪ ,‬ופונה אל‬
‫האיש‪" .‬סליחה‪ ,‬אדוני‪ ,‬סבא שלי ביקש ממני להזמין אותך אלינו‬
‫הביתה‪ .‬הוא רוצה להודות לך והוא מזמין אותך לאכול עימו ארוחת‬

                                                                    ‫צהריים"‪.‬‬
‫המצרי מביט באישה‪ ,‬מהנהן בראשו‪ ,‬צועד לכיוון ממנו הופיעה‬

                              ‫האישה‪ .‬אוחז באפסר סוסו וצועד ברגליו‪.‬‬

‫‪177‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182