Page 182 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 182
Pg: 182 - 6-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
צוהר קטן נפתח בדלת ,אור קלוש חדר לתוך המרתף החשוך.
אור הלבנה במלואה סנוור את עיני ֹמ ֶשׁה שהתרגלו לאפלה .פני
האישה הצעירה נשקפו מבעד לצוהר הקטן" .מה אתה עושה פה?
למה אתה לא יוצא החוצה? כבר שבוע עבר מאז נעלמת ,למה אתה
מתחבא?".
ֹמ ֶשׁה מביט באישה בפליאה ,התמימות שבה שאלה את הדברים
הוכיחה לו ללא ספק שאינה יודעת באמת מדוע הוא כאן" .אני
רעב" ,לחש לעומתה בגמגום.
ִצ ּפ ֹו ָרה הביטה ב ֹמ ֶשׁה בהשתוממות ,מבינה לפתע כי אינו נמצא
במרתף החשוך מרצונו .האיש ש ִה ִ ּצי ָל ּה מידי הרועים נתון בשביה
על ידי אביה .האדם האצילי שהסתכן למענה ולמען אחיותיה ,קבור
במרתף חשוך ללא מזון ומים במשך שבוע ימים" .רגע ,אני כבר
חוזרת" ,אמרה ִצ ּפ ֹו ָרה ורצה בזריזות להביא מים ומזון למושיעה.
"הנה אדוני ,אכול ושתה בבקשה" ,אמרה לאחר דקות ספורות,
בעת שמעבירה מבעד הצוהר הצר מים ומזון ל ֹמ ֶשׁה.
"תודה" ,אמר ֹמ ֶשׁה .הוא התיישב ליד השולחן הקטן והחל לאכול
לאטִ .צ ּפ ֹו ָרה התבוננה באיש ,השלווה שבה הוא יושב לאכול לאחר
ששבוע לא הגיע דבר מאכל לפיו ,העידה כי לפניה אדם מיוחד.
ִצ ּפ ֹו ָרה המתינה בסבלנות רבה ,בוחנת בעיניה החדות כל תנועה של
האיש ,תוהה על קנקנו.
"מי אתה?" ,שאלה במתיחות כשסיים לאכול.
"משה" ,ענה ברגיעה.
"את זה אני כבר יודעת" ,אמרה בקוצר רוח" :אני מתכוונת מי
אתה? מאיפה אתה בא? מה אתה עושה כאן? למה אבא שלי כלא
אותך? מאיזה עם אתה?".
צחוקו של ֹמ ֶ ׁשה הפתיע את האישה ,השאיר אותה נבוכה" :קשה
לי להסביר" ,גמגם ,מצטער על הטורח שנגרם עקב מומו.
182
