Page 185 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 185
Pg: 185 - 6-Front 21-10-20
דור המדבר
ִצ ּפ ֹו ָרה חשה בחוסר אונים ביודעה כי האדם הנעלה ביותר שזכתה
להכיר בכל ימי חייה יושב בבור בית כלא אפל ,ללא אפשרות לראות
אור יום .היא יודעת כי אין טעם לנסות לשכנע את אביה החושש
לחייו להוציא את האיש מבור השבי .תסכולה מכך שפגישותיה
עם האדם הנערץ עליה חייבות להיות מעבר למסך הברזל בחשכת
הלילה ,העיבו על חייה.
ֹמ ֶשׁה צחק ,צחוקו הרגיע תמיד את קוצר רוחה ,מבהיר לה כי לא
התבוננה מספיק" :היותי כאן היא המתנה הנפלאה ביותר שנתן לי
השם יתברך" ,כתב ֹמ ֶשׁה והראה ל ִצ ּפ ֹו ָרה.
"אבל למה? מה המתנה הגדולה?" ,אמרה בהרגשת אוזלת יד
מחוסר הבנתה.
"סיפרתי לך על היותי מלך בכוש כארבעים שנה .כל זמן היותי
שם הייתי מחויב לדאוג לשלום הממלכה ,לצאת למלחמות ולהנהיג
עם זר .לא היה לי זמן לשבת לבד עם קוני ,לדבר עם השם ולהתקרב
אליו .כעת ,הדבר העיקרי שיש לי לעשות הוא להיות מקושר אליו
ולהתייחד עימו .התבונני ,אם לא הייתי כאן ,לא הייתי יכול להיות
מקושר עימו .אם את לא היית כאן ,לא היה מי שיפרנסני .את
לא היית לומדת ואני לא הייתי מלמד .את מבינה מדוע זה הטוב
ביותר?! הרואה את את טוב השם? את עוצם המתנה?".
ִצ ּפ ֹו ָרה נאלמה דומיה ,מתבוננת בכתב רבה ,מפנימה את הדברים.
"אבל ,אדוני ֹמ ֶשׁה ,עד מתי?" ,שאלה באנחה" :כבר שנים שהנך
כלוא כאן".
"אל דאגה ,בתי ,אם השם יוציא אותי מכאן זה יהיה בזמן המדויק
שבו אצטרך לצאת"ֹ .מ ֶ ׁשה מסר ל ִצ ּפ ֹו ָרה את הכתב ,מתבונן בפניה
הנפולות .שב לכתובִ " :צ ּפ ֹו ָרה ,תשמחי ,תחייכי ,תודי לשם ,או
שמא אין לך כוח יותר לפרנס אותי?" ,חייך ֹמ ֶ ׁשה לבת שיחו.
"חס ושלום ,אדוני ,מודה אני להשם על כל יום שאני זוכה להביא
לאדוני מזון ,על שזיכני לדבר עם אדוני .אך הייתי רוצה שאדוני
יטבילני לגירותי .אין כאן אדם שיוכל להטבילני מלבד אדוני .רוצה
185
