Page 180 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 180 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫רודפים אחריו? אם כן‪ ,‬ימצאו אותו ביחד איתי ויהרגו את שנינו!‬
‫מה לעשות???"‪.‬‬

‫ִי ְתר ֹו פיהק בקול‪" :‬סליחה‪ ,‬אני עייף מאוד‪ ,‬היה לי יום קשה מאוד‪.‬‬
‫אדוני‪ ,‬אם תסלח לי אלך להכין לך מקום לישון ומחר בבוקר נשב‬

‫לדבר שוב"‪ִ ,‬י ְתר ֹו קם ממקומו ויצא מהחדר‪.‬‬
‫דקות ספורות חלפו מאז יצא‪ ,‬ו ִי ְתר ֹו שב לחדר אביו‪" :‬בבקשה‪,‬‬
‫אדוני‪ ,‬אראה לך את החדר אשר הכינותי לך‪ .‬אני מצטער שזה לא‬
‫החדר המרווח והנוח ביותר‪ ,‬אבל אתה מבין‪ ,‬יש לי שבע בנות בבית‬
‫וזה לא צנוע שתישן בביתי כשבנותיי שם‪ .‬אני מקווה שאתה סולח"‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה הנהן בראשו בחיוך לאיש‪ ,‬נכנס לחדר המרתף שנמצא הרחק‬
‫מהבית‪ .‬נר קטן האיר את החדר‪ ,‬שמיכה מוצעת על הארץ‪ ,‬שולחן‬
‫קטן וכיסא היו הדברים היחידים שנמצאו בחדר הצר‪ .‬קול נעילת‬
‫בריח כבד נשמע בצאתו של ִי ְתר ֹו מהחדר‪ֹ .‬מ ֶשׁה חש שהעייפות‬

‫מכריעה אותו‪ ,‬עיניו נעצמו מאליהן‪ ,‬שוקע בתרדמה עמוקה‪.‬‬

‫ֹמ ֶ ׁשה פקח את עיניו‪ ,‬הנר שהיה בחדר כבה‪ ,‬חושך אפילה‪ .‬המרתף‬
‫התת‪-‬קרקעי אטום לאור‪ֹ .‬מ ֶשׁה מאמץ את עיניו‪ ,‬שמא יראה דבר מה‬

‫באפילה השוררת‪ ,‬ואולם דבר לא נראה‪.‬‬
‫מגשש את דרכו‪ ,‬מחפש את דלת הכניסה‪...‬‬

‫הדלת נעולה‪...‬‬
‫מנסה לפתוח‪ ,‬לפרוץ‪ ,‬לשבור‪ ,‬ללא הועיל‪...‬‬
‫הזמן נעצר‪" ,‬היום הוא? האם לילה? כמה זמן חלף? שעות?‪...‬‬
‫ימים?‪ ...‬שבועות?‪ "...‬הרעב והצמא מציקים‪...‬‬

‫הזמן חולף‪...‬‬
‫מחשבות‪...‬‬

‫ניסיונות חוזרים ונשנים למצוא פתח מילוט‪...‬‬
‫ייאוש‪...‬‬
‫אכזבה‪...‬‬

‫‪180‬‬