Page 209 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 209

‫‪Pg: 209 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

                    ‫פרק כד‬

             ‫שוועה‬

‫יומיים חלפו משובה של ַּב ְת ָיה לביתה בארץ גושן‪ .‬הבשורה‬
‫המשמחת הגיעה‪ַּ ,‬פ ְר ֹעה מלך מצרים מת‪ .‬בכל בתי העברים נראתה‬
‫השמחה‪ ,‬שמחה שלא הייתה יכולה לפרוץ מחוץ לכותלי הבתים‪.‬‬
‫החיילים המסתובבים ברחובות מענישים את כל אשר נראה כי שמח‬
‫הוא‪ .‬אנחת רווחה נשמעה מפי העבדים אשר סבלו מהאויב האכזרי‬

                                    ‫במשך תשעים וארבע שנים תמימות‪.‬‬
‫חרטומי מצרים אפילו לא ניסו לחנוט את גופת המלך‪ ,‬הריקבון‬
‫והסירחון היה גדול מכדי לנסות לשמר את גופתו‪ .‬המלך נקבר‬
‫במהירות עמוק בתוך האדמה‪ ,‬מותיר תקווה לעם העבדים כי לאחר‬

                            ‫שימות המלך‪ ,‬תוקל המלאכה מעל צווארם‪.‬‬
                                          ‫תקווה שמהר מאוד התבדתה‪.‬‬

‫"לא הספקת? זאת בעיה שלך! את המכסה צריך להשלים!"‪ ,‬אמר‬
‫הנוגש לעבד‪ .‬עיני העבד נפערו באימה‪ ,‬מכת חרב נחתה על צווארו‪,‬‬
‫מסירה את ראשו מעליו‪ .‬הנוגש עמד מעל הגופה‪ ,‬מבתר אותה‬

                                                           ‫לחתיכות בחרבו‪.‬‬
‫"מה אתם מסתכלים?!"‪ ,‬צעק לעבר העבדים העומדים המומים‬
‫בראותם את חברם נקצץ לחתיכות קטנות‪" :‬תיקחו את חומר הגלם‬
‫הזה ותערבבו אותו בטיט‪ .‬הוא יספיק לפחות לעוד ארבעים לבנים"‪,‬‬
‫אמר והצביע בחרבו נוטפת הדם כלפי הגופה המרוטשת‪" .‬נו!‬
‫למי אתם מחכים? אתם גם רוצים לא להספיק! ברוך ָא ִדי ַקם‪ ,‬יש‬

‫‪209‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214