Page 244 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 244

‫‪Pg: 244 - 8-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫שלא ישעמם לכם"‪ ,‬צחק הנוגש בעודו מלקה את העבד השרוע על‬
                                                                      ‫הקרקע‪.‬‬

‫אנשים נפוצים לכול רוח‪ ,‬מחפשים‪ ,‬מלקטים‪ ,‬אוספים בכפות‬
‫ידיהם כל חתיכת תבן ומוץ ללבון הלבנים‪ .‬עבדים החסים על גורל‬
‫ילדיהם‪ ,‬יודעים כי אפסה תקווה לעמוד בגזרה הנוראה‪ .‬ילדים‬
‫נטבחים‪ ,‬מושלכים אל תוך עיסות הטיט‪ ,‬נקצצים בחרבות הנוגשים‪.‬‬
‫תילי תילים של גופות ילדים נערמים בתוך לבני הבניין הצפופות‪.‬‬
‫שוטרים עבריים המתהלכים בקרב אחיהם העבדים‪ ,‬חשים כי אין‬
‫סיכוי כי יצליחו העבדים לעמוד במכסות הלבנים‪ .‬הם משתדלים‬
‫לסייע לעבדים‪ ,‬מגנים עליהם מפחד הנוגשים‪ .‬שוטרים עבריים‬
‫מוכים ומושפלים בידי הנוגשים המצריים העומדים על כך שלא‬
‫להוריד מתפוקת הלבנים‪ .‬מריבות וקטטות בין העבדים‪ ,‬מנסים‬

                              ‫לעמוד במכסות‪ ,‬יודעים שלא יעלה בידם‪.‬‬

‫יומיים לאחר הגזרה‪ ,‬קבוצת שוטרים ביקשה להיוועד עם המלך‪.‬‬
                 ‫המלך הסכים‪ ,‬בבדיחות הדעת‪ ,‬לקבל את המשלחת‪.‬‬

‫"אדוננו המלך ירום הודו‪ ,‬למה תעשה כה לעבדיך? תבן אין ניתן‬
‫לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו‪ ,‬והנה עמך מוכים וחטאת עמך‪.‬‬
‫עמך מוכים ונרצחים ואין להם אפשרות לעמוד בגזרה הזאת"‪ ,‬אמר‬

                                            ‫ָד ָתן‪ ,‬ראש משלחת השוטרים‪.‬‬
‫המלך נעמד מכיסאו הרם‪ ,‬עיני השוטרים ניסו לשווא להרים‬
‫עצמן להתבונן במלך‪" .‬נרפים אתם! נרפים! על כן אתם אומרים‬
‫נלכה ונזבחה לשם! ועתה לכו עבדו‪ ,‬ותבן לא יינתן לכם ותוכן‬
‫הלבנים תתנו!"‪ ,‬צעק על השוטרים‪" .‬תצאו מפה מיד לפני שאני‬

                                           ‫מחזיר אתכם להיות עבדים!"‪.‬‬
‫השוטרים העבריים יצאו מלפני המלך במפח נפש‪ .‬התחושה‬
‫שאין תקנה ותקווה מילאה את ליבם‪ .‬עוצם הגזרה הבלתי אפשרית‪,‬‬
‫העבירה חלחלה בגופם‪ ,‬בהכירם כי ירבו כעת התינוקות והילדים‬

                                                                           ‫‪244‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249