Page 239 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 239

‫‪Pg: 239 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫שער עיר הפסלים המבהיקים‪ֹ .‬מ ֶשׁה נכנס‪ ,‬כמצווה על אור השמש‬
                                       ‫לא להאיר על פסלי אלילי מצרים‪.‬‬

‫השער השלישי הורד‪ ,‬המים שקטו‪ ,‬כמימי מעיין שקט ורגוע‪.‬‬
                                                ‫ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן חלפו בבטחה‪.‬‬

‫בעוברם את השער השני‪ ,‬צחק ֹמ ֶ ׁשה בראותו שלפסלי ַּפ ְר ֹעה ָמל ּול‬
‫הצטרפו אף פסלי בנו ‪ַּ -‬פ ְר ֹעה ָא ִדי ַקם‪ .‬דמותו המגוחכת העלתה את‬
‫הצחוק בפי ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬הידיעה מכך שתנועת הפסלים נגרמת על ידי‬
‫מערכת מנופים וגלגלי שיניים הנפעלים על ידי דריכה במקומות‬

                                      ‫מסוימים‪ ,‬הגבירה את החיוך בפיו‪.‬‬
‫השער האחרון הורד‪ ,‬גן הירק ופרדסי הנוי הקבילו את פני הבאים‪.‬‬
‫עופר איילים נמלט מהמקום בראותו את האריות והנמרים המלווים‬
‫את ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן‪ .‬קול ציוץ ציפורי השיר המקדמים בברכה את הבאים‪,‬‬
‫נשמע למרחוק‪ .‬השומרים העומדים בפתח הארמון נסו באימה מפני‬
‫חיות הטרף האימתניות‪ .‬המשלחת נכנסה לארמון‪ ,‬יודעת את דרכה‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה הביט בקירות המוכרים משחר ילדותו‪ ,‬הפסלים המזוויעים‪,‬‬
‫תמונות המלחמות והגבורה‪ .‬נזכר במסכת עלומיו שעברו במקום‬

                                     ‫זה‪ ,‬מייחל לעשות שליחותו נאמנה‪.‬‬
‫דלתות חדר הישיבות של המלך היו מוגפות‪ .‬הדלתות הכפולות‬
‫והגבוהות‪ ,‬מצופות זהב ואבני חן‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה דחף בחוזקה את שתי‬
‫הדלתות לצדדים‪ ,‬הדלתות נפתחו לרווחה‪ ,‬נטרקות בקירות‬

              ‫שלאחריהן‪ ,‬קול רעם פתיחתם הרעיש את החדר הענק‪.‬‬
‫"איך אתם מעיזים?! חצופים! פורצים לארמוני ללא קבלת‬
‫רשות!"‪ ,‬קול עבה וחזק נשמע ממרומי הכיסא הענק‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן‬
‫ניסו לראות מיהו המדבר מרום הכיסא‪ ,‬בוהק הזהב סנוור את עיניהם‪.‬‬
‫"שומרים‪ ,‬תפסו אותם!!!"‪ ,‬רעם הקול‪ .‬השומרים העומדים בחדר‬
‫נשארו קפואים על עומדם‪ ,‬חיות הטרף הגדולות עמדו כל אחת‬
‫כנגד שומר‪ ,‬מבהירות שלא כדאי להם לזוז ממקומם‪" .‬אמרתי לכם‬
‫לתפוס אותם!!!"‪ ,‬צעק המלך‪ .‬אחד השומרים ניסה לזוז לעבר‬

‫‪239‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244