Page 238 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 238
Pg: 238 - 8-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"עתה ,זקני העם ,בואו עימנו אל ַּפ ְר ֹעה מלך מצרים" ,אמר ַא ֲהרֹן.
ֹמ ֶ ׁשה היטה מטהו כלפי ארמון המלך והחל לצעוד לכיוונו .הזקנים
והעם צעדו אחרי ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן.
הארמון הרם מתנשא כקורא תגר כלפי מעלה .עשר החומות
הבצורות המקיפות אותו ,סגורות בשערים .עם העבדים ההולך
אחרי מנהיגו החדש החל להרגיש פיק ברכיים מאימת ארמון
האימים .אט אט ,אחד אחד החלו האנשים להשמט מאחורי השיירה
המתקרבת למקום המוות והזוועה .המקום שישראלי הנכנס אליו
לא זוכה לצאת בחיים .הידיעות על ההתעללויות העוברות על
הנכנס בשעריו ,מהלכות מוות על העם .לוחמים מתקרבים לשיירה
המתקרבת אל שער הארמון ,נידפים לצדדים מפני ֹמ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן
המתקדמים בבטחה .זקנים בודדים מגיעים לפתח שער הארמון.
ריח צחנה עולה באפם מערימות גופות אחיהם הפזורות לפני פתח
השער הראשון ,כמשכנעות אותם לשוב לאחוריהם.
השער נעול וסגורֹ ,מ ֶשׁה מושיט מטהו כנגד השער ,השער נפתח
לרווחה .אריות ונמרים המהלכים בין שתי החומות מקדמים את שני
האחים .כגורי חתולים קטנים ,מתחככים ,מלקקים את רגליהם של
השניים.
שער נוסף נפתח ,רעש התיפוף נשמעֹ .מ ֶשׁה סופק ידיו בחוזקה,
האנשים מפסיקים את התיפוף ,בורחים לכל עבר.
שער שמיני ,קול שריקת הרוח נדם בהרים ֹמ ֶשׁה את מטהו ,כמאיים
על הרוח.
השער השביעי מורדֹ ,מ ֶ ׁשה צועד על האדמהַ .א ֲהרֹן חש כאילו
גופו שט באוויר ,נוגע ולא נוגע באדמה הרכה.
חום הלהבות דמם באחת כאשר השער השישי הורד.
עוד שערֹ ,מ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן צועדים בבטחה ,מלווים בחיות המחמד
האימתניות ,המקום החשוך הואר.
238
