Page 236 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 236
Pg: 236 - 8-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
שעה קלה חלפה ,אנשים מכל עבר החלו להגיע ,על פניהם חיוך
ספקני ,בליבם מורחשת תקווה .רחש אדוות המים נשמע מאחורי
גבם של ַא ֲהרֹן והאיש שעימו ,העומדים אל מול הקהל הרב הנאסף.
"אחיי ,בני ישראל היקרים!"ַ .א ֲהרֹן נשא ידיו ,שקט הושלך.
"שנים רבות מצפים אנו לבשורת הגאולה ,תהילות לשם יתברך,
הגיעה העת!" .מחיאות כפיים החלו להישמע מקצות הקהל,
הולכות וגוברותַ .א ֲהרֹן נשא ידיו שנית" :רובכם שמעתם על ֹמ ֶ ׁשה
אחי ,הילד שגדל בבית ַּפ ְר ֹעה ָמל ּול הרשע" ,קריאות בוז עלו מפי
העםַ .א ֲהרֹן היסה את האנשים" :הנער שנרדף מידי ַּפ ְר ֹעה להורגו
לאחר שהציל את אחד מאחיו מיד הנוגש המצרי שניסה להורגו.
הנער שהשליך את כל כבודו מנגד למען אחד מאחיו מישראל ,נער
שברח מפני חרב ַּפ ְר ֹעה ,גלה מעמו ,משבטו ,ממשפחתו ,מהארמון
אשר היה חי בתוכו ,נער שמסר נפשו למען עמו ישראל".
קולות פליאה נשמעו מהקהל בהזכיר ַא ֲהרֹן את העבר הרחוק.
"ובכן ,אחיי היקרים! ֹמ ֶשׁה הנער גדל והיה לאיש צדיק וישר,
חכם ונבון ,איש אשר רוח השם מפעמת בקרבו .השם נגלה אליו
וציווה אותו לשוב אלינו למצרים ,לצוות את ַּפ ְר ֹעה לשלח את
ישראל לחופשי!" .קול תשואות וקריאות שמחה נשמע מהקהל
הרב הממשיך להתאסף.
"השם אף נתן ל ֹמ ֶשׁה אותות להראות לנו למען נאמין כי עומד
הוא לגואלנו" ,אמר ַא ֲהרֹן.
ֹמ ֶשׁה התקדם מעט קדימה ,המטה אחוז בידיו" :ססלליחחחהה",
אמר ,מבקש מהאנשים לפנות לו מעט מקום.
העם נסוג לאחורֹ ,מ ֶ ׁשה השליך את מטהו ארצה ,המטה הפך
לנחש .קול צרחות וצווחות נשמע מהאנשים המנסים לברוח
מהנחש ,נבלמים מדוחק הקהל שמאחוריהם המנסה לראות את
המתרחשֹ .מ ֶשׁה ניגש אל הנחש ,אחז בזנבו בקור רוח ,הנחש שב
להיות מטה בידו.
236
