Page 231 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 231 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫אחד מהם תיקן מידה אחת‪ ,‬ואולם אחיך תיקן את שלושתם‪ ,‬לכן‬
‫ראוי הוא לגאול את עמי‪ ,‬הוא יכול לצאת חוצץ כנגד פרעה הנחש‬

‫הקדמוני‪ ,"...‬מהדהד הקול‪.‬‬
‫ַא ֲהרֹן קם ממקומו‪ ,‬אור החמה טרם החל להפציע‪ .‬אור כוכבים‬
‫קלוש האיר את הרחוב החשוך‪ַ .‬א ֲהרֹן החיש צעדיו‪ ,‬הולך לקראת‬

‫המדבר הלא נודע‪ ,‬סומך על ההשגחה שתובילו למקום אחיו‪.‬‬

‫איש זקן הולך במדבר השומם‪ .‬בגדיו הלבנים‪ ,‬צהובים במקצת‬
‫מיושן השנים‪ .‬סנדלי העור שלרגליו נושאות באמתחתם סיפור‬
‫ארוך של עשרות שנים‪ .‬כיסוי הבד שעל ראשו מכסה את פניו מאבק‬
‫המדבר‪ .‬גביני עיניו הלבנים ניבטים מבעד לכיסוי הבד‪ .‬זקנו הלבן‬
‫כשלג מציץ משולי המגן‪ .‬הולך ולא יודע לאן‪ ,‬תר בעיניו ומבין כי‬
‫לא יעזור החיפוש‪ .‬לפתע‪ ,‬בית קטן‪ ,‬מלון אורחים‪ ,‬שני עצי דקל‬

‫המתרוממים אל‪-‬על באמצע המדבר הנצחי‪.‬‬

‫הדלת נפתחת‪ ,‬שני הזקנים נפגשים‪ ,‬כעומדים בפני אספקלריה‬
‫מאירה וזוהרת‪ .‬הדמעות הזולגות מעיניהם נוצצות באור קרני‬

‫השמש המדברית‪.‬‬
‫חלום שמתגשם‪...‬‬
‫תוחלת לב שלא עלתה על שפתיים‪...‬‬

‫משאלת חיים‪...‬‬
‫תפילה חרישית‪...‬‬
‫האחים נופלים איש לזרועות אחיו‪ ,‬ממררים בבכי על הפרידה‬
‫הארוכה‪ .‬רבי רבבות מילים הפורצות דרך דמעות העיניים ואנחות‬
‫הלב‪ .‬מילים שאינן ברות ביטוי‪ ,‬משפטים שנאמרו בדמיון אלפי‬
‫פעמים מתוך הכרה שלעולם לא ייאמרו בפה‪ .‬רגש כלוא‪ ,‬מוחבא‪,‬‬
‫קבור עמוק במעמקי הנפש‪ ,‬מתפרץ‪ .‬כהר געש הנראה שקט ושומם‬

‫‪231‬‬