Page 228 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 228
Pg: 228 - 8-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
גבול מצרים ,הכניסה לתוך התופת הנוראה ,מקום הירצחם של בני
עמו .מרחק פסיעות ספורים נותר מהיציאה ממדיין והכניסה אל
ארץ הזוועותֹ .מ ֶשׁה מתמקם בבקתה קטנה ,מלון אורחים בדרך ,שני
עצי דקל המתרוממים אל על ,מקום המשמש ללינה ואכילה לבאים
למצרים וליוצאים ממנה .יותר משבוע ימים חלפו מצאת ֹמ ֶ ׁשה
ומשפחתו מבית ִי ְתר ֹו ,ימים ולילות של רכיבה מאומצת ומנוחות
קצרות ,ועתה הגיעו אל מקום מנוחה לאשתו ובניו לפני בואם
אל ארץ מצריםֹ .מ ֶשׁה מכניס את הציוד והצידה ,נותן מאכל לפני
חמורו .אשתו ובניו נחים בחדרֹ ,מ ֶ ׁשה מתרווח על המיטה הנוחה.
"בקרוב אפגוש את ַא ֲהרֹן אחי" ,עולה המחשבה המשובבת בליבו:
"השם אמר ש ַא ֲהרֹן אחי יצא לקראתי ,יצא ממצרים אליי .כשיגיע
לכאן ,אדע כי זוהי העת להיכנס למצרים"ֹ .מ ֶשׁה עצם עיניו ,נרדם.
ִצ ּפ ֹו ָרה יושבת על מיטתה ,מניקה את תינוקה הקטן אשר בידיה,
לצידה ישן ֵּג ְר ׁ ֹשם הקטן .עיניה כבדות ,חשה איך השינה מנסה
להכריעה .קול מחנק נשמע מפי היונק הקטןִ .צ ּפ ֹו ָרה מביטה בפניו,
הפנים נראות ירוקות מעט ,כאילו בנה אינו יכול לנשום .קול חניקה
נשמע מפי ֵּג ְר ׁ ֹשםִ ,צ ּפ ֹו ָרה מביטה בבנה בבהלה ,מנסה להקיצו .רעש
חזק נשמע מהפינה שבה נם ֹמ ֶ ׁשהִ ,צ ּפ ֹו ָרה מסיטה את מבטה לעבר
בעלה ,צרחה פורצת מפיה .שני נחשי ענק המנסים לבלוע את בעלה
התגלו לעיניה .נחשים שלא ראתה מעולם ולא שמעה על קיומם.
מראם כאש מתלקחת ,משנה את גווניה .נחש אחד בולע את בעלה
מראשו ועד למטה מטבורו ונחש שני מרגליו ועד ירכותיו .ההרגשה
כי אין הדבר טבעי ונחשים אלו אינם נחשים רגילים ,ממלאת את
ישותה .שני הנחשים בולעים את בעלה עד מקום מילתו ונסוגים
אחור ,בניה נחנקים מחוסר נשימה" .מה עליי לעשות?!" פורצת
הצעקה מליבה" .הם בולעים אותו עד מילתו" ,מופיעה התשובה
מאליה" .ברית מילה! את ֵּג ְר ׁ ֹשם אי אפשר למולֹ ,מ ֶשׁה נשבע לאבי
שלא ימול אותו .אבל התינוק ,לפני כשבוע היה היום השמיני
ללידתו .אז היה בלתי אפשרי למול אותו בגלל היותנו בדרך ,ואולם
228
