Page 225 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 225 - 8-Front 21-10-20‬‬ ‫‪8 MOTIV-DOR HMIDBAR‬‬

‫דור המדבר‬

‫ֹמ ֶ ׁשה ניגש לחותנו‪ ,‬מחבקו כחבק איש את רעהו האהוב‪" :‬מזל‬
‫טוב"‪ ,‬אומר בחיוך‪.‬‬

‫"תודה‪ ,‬ידידי‪ ,‬תודה רבה‪ ,‬הכול בזכותך‪ .‬מאז באת אליי‪ ,‬מזלי‬
‫שפר‪ .‬בתי התחתנה‪ ,‬שני נכדים ובן‪ .‬אני כל כך שמח שאתה עמדי!"‪,‬‬

‫אמר בהתרגשות‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה ניגש במהירות‪ ,‬מסדר את הספסלים והשולחנות למקומם‪,‬‬

‫דקות ספורות חלפו והחדר מוכן‪ִ .‬י ְתר ֹו הביט בחתנו באהבה‪.‬‬

‫ֹמ ֶשׁה יושב על שפת הנהר‪ ,‬שעת לילה מאוחרת‪ ,‬מביט אל תוך‬
‫המים הצלולים שאור הלבנה משתקף בעדם‪ .‬קריאות שועלים ותנים‬
‫נשמעים במרחק‪ ,‬מתמזגים בקול השירה‪ .‬חמישה ימים בלבד חלפו‬
‫משובו של ֹמ ֶ ׁשה מרעיית הצאן במדבר‪ .‬חגיגתו של ִי ְתר ֹו על לידת בנו‬
‫עדיין נמשכת‪ ,‬חגיגה שלא נדחתה עקב בקשתו של ֹמ ֶשׁה‪ .‬שלושה‬
‫ימים חוגגים בני המשפחה וחברים את הולדת הבן לעת זקנותו של‬
‫ִי ְתר ֹו‪ .‬אווירת השמחה שבכל בית ִי ְתר ֹו‪ ,‬ממלאת את החלל בקולות‬
‫שחוק ושירה‪ֹ .‬מ ֶשׁה ברח ממקום ההמולה‪ ,‬מחפש מקום שקט שבו‬
‫יוכל להתמזג עם יוצרו‪ .‬יושב‪ ,‬מתבונן‪ ,‬מנקה את מחשבתו מטרדות‬

‫היום‪ ,‬מנסה לפנות ליבו ומחשבותיו‪.‬‬
‫" ֹמ ֶשׁה‪ ,"!...‬נשמע הקול באוזני ֹמ ֶשׁה‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה קפץ ממקומו כנשוך‬

‫נחש‪ ,‬מתבונן מסביבו מיהו המדבר אליו במקום זה‪.‬‬
‫" ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך"‪,‬‬
‫הקול המצווה המוכר ממעמד הסנה‪ ,‬שב לדבר אליו‪ַּ " .‬פ ְר ֹעה ָמל ּול‬
‫מלך מצרים מת‪ָ .‬ד ָתן ו ֲא ִבי ָרם ירדו מנכסיהם וכבודם‪ ,‬והרי הם‬

‫כמתים‪ .‬הגיעה העת כי תלך לעשות את שליחותי!"‪.‬‬
‫"עוד יומיים יגיע זמן מילת בני"‪ ,‬אמר ֹמ ֶ ׁשה בקול מבקש‪.‬‬
‫" ֹמ ֶ ׁשה בני‪ ,‬בכל יום נרצחים ונטבחים עמי במצרים‪ .‬הרוצה אתה‬

‫להתעכב?"‪ ,‬שאל הקול‪.‬‬

‫‪225‬‬