Page 227 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 227

‫‪Pg: 227 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫למשפחתו‪ .‬מי יודע אם הם בחיים?!"‪ .‬מבט אהבה נשקף מעיני‬
                                                 ‫ִי ְתר ֹו‪" :‬מי הולך?"‪ ,‬שאל‪.‬‬

                                   ‫"אני‪ִ ,‬צ ּפ ֹו ָרה והילדים"‪ ,‬כתב ֹמ ֶשׁה‪.‬‬
‫"המצב במצרים מסוכן לכם! לא כדאי שתיקח את אשתך‬

          ‫והילדים! למה להעמידם בסכנה?"‪ ,‬אומר ִי ְתר ֹו בתחנונים‪.‬‬
                                     ‫"ככה צריך!"‪ ,‬כתב ֹמ ֶשׁה לחותנו‪.‬‬
                                         ‫"אבל למה???"‪ ,‬מקשה ִי ְתר ֹו‪.‬‬

‫"אנא‪ ,‬אל תשאל‪ ,‬אני חייב!"‪ ,‬כתב ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬דמעה בצבצה בזווית‬
                                                                          ‫עינו‪.‬‬

‫"לך לשלום!"‪ ,‬אמר ִי ְתר ֹו ל ֹמ ֶשׁה‪ ,‬מחבקו באהבה‪ ,‬עצב על‬
                                                                     ‫פרידתם‪.‬‬

‫הבוקר אור‪ ,‬פעולות קדחתניות של ֹמ ֶ ׁשה ו ִצ ּפ ֹו ָרה הפרו את השקט‬
‫שהשתרר לאחר משתה הלילה‪ .‬חמור אחד נלקח מהאבוס בהסכמתו‬
‫של ִי ְתר ֹו ועליו יושבים ִצ ּפ ֹו ָרה ו ֵּג ְר ׁ ֹשם‪ .‬התינוק הקטן שאך זה נולד‪,‬‬
‫חבוק בזרועותיה של אימו‪ .‬מעט ציוד וצידה לדרך נלקח בידי‬
‫הזוג למען יכלכלו את עצמם ואת ילדיהם עד בואם מצרימה‪ .‬שש‬
‫אחיותיה של ִצ ּפ ֹו ָרה עומדות ליד אחותם הגדולה‪ ,‬דמעות מציפות‬

                                                                    ‫את פניהן‪.‬‬
‫"אל תדאגו‪ ,‬אחיותיי היקרות‪ ,‬בקרוב נשוב ונתראה"‪ ,‬אומרת‬
‫ִצ ּפ ֹו ָרה‪ ,‬מעודדת‪" .‬אל תשכחו את כל מה שלמדתן! תשמרו את‬
‫הכול היטב! אל תתפתו להינשא לבחורים אשר לא מזרע ישראל‬
‫המה! בקרוב כולכן תינשאו עם אנשים צדיקים הראויים לנשים‬
‫שכמותכן"‪ .‬האחיות מוחות דמעה‪ ,‬נושקות את אחותן ובניה‪,‬‬
‫נפרדות לשלום מגיסן‪ִ .‬י ְתר ֹו עומד בצד‪ ,‬מביט בצאת החמור ממתחם‬
‫הבית כשהוא נושא על גבו את בתו ושני בניה‪ ,‬חתנו מנהיג ברגלו‬

                                           ‫את החמור‪ִ .‬י ְתר ֹו מוחה דמעה‪.‬‬

‫‪227‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232