Page 259 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 259

‫‪Pg: 259 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫מוליכים אותן לנהר והבהמות שותות בשקיקה מים מהיאור מלא‬
‫הדם‪ .‬אני לא מבין מה קורה!"‪ .‬שר האוצר המצרי היה נבוך‬
‫ומבולבל‪ .‬המציאות של חסך בדבר הבסיסי ביותר למחיית האדם‪,‬‬
‫העבירה אותו על דעתו‪ .‬המחשבה שכל כך הרבה מכספי האוצר‬

                       ‫מוצאים בשביל קניית מים‪ ,‬נראתה לו מטורפת‪.‬‬
‫"רק ארבעה ימים חלפו מאז החל החולי הזה‪ ,‬ומצרים מתרוששת‪.‬‬
‫אין תחלופה למים‪ ,‬גם הפירות והירקות מלאים דם‪ .‬אנשים שניסו‬
‫לשתות את הדם החלו להיות חולים בכל מיני חולאים רעים‪ .‬העם‬
‫מתמרמר‪ ,‬העבדים צוחקים ונהנים‪ ,‬הם לא מוכנים לעבוד קשה‪ .‬הם‬
‫אומרים שמי שיכריח אותם לעבוד קשה לא יקבל מים‪ .‬אני אומר‬
‫לך‪ ,‬זה בלתי אפשרי להמשיך כך! עדיף כבר לשחרר אותם מאשר‬
‫להעביד אותם בתנאים הללו‪ .‬עוד מעט הם יתחילו לקנות מבני עמנו‬
‫לעבדים! ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן הללו מתחילים להפחיד אותי! אולי באמת‬
‫האלוקים שלהם הוא האלוקים האמיתי?! אולי כדאי שנשחרר את‬
‫העברים ונגמור עם הסיפור הזה?!"‪ ,‬חוסר אונים נשמע בדברי השר‬

                                                                     ‫האומלל‪.‬‬
‫ַּפ ְר ֹעה נעמד על מקומו‪ ,‬מבטו סר וזועף‪ ,‬עיניו יורות זיקים‪" :‬צא‬
‫מכאן מיד!"‪ ,‬סינן מפיו בכעס‪" :‬צא מכאן לפני שאהרוג אותך!"‪,‬‬
‫קולו הלך ונתחזק‪ ,‬זעם ורעד אחזו בכל גופו‪" :‬אתה כופר באלוהי‬
‫מצרים! בי! ביאור! בכל הקדוש והמקודש לנו! תצא מכאן לפני‬

                                                     ‫שאערוף את ראשך!"‪.‬‬
‫השר השתחווה‪ ,‬נמלט מהחדר מאימת המלך העומד וצורח בכל‬

                                 ‫כוחו‪ .‬מבין שדיבר כפירה ואפיקורסות‪.‬‬

‫‪259‬‬
   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264