Page 261 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 261

‫‪Pg: 261 - 9-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

                     ‫פרק ל‬

             ‫צפרדע‬

‫שעת צהרים‪ ,‬חדרו של המלך ַּפ ְר ֹעה מלא בשריו ויועציו‪ .‬עייפות‬
‫ולאות ניכרת בפני האנשים‪ ,‬לאות הנובעת ממספר האנשים הרב‬
‫הצובא על דלתותיהם‪ ,‬מבקש מזור‪ .‬הרגשת חידלון ממלאת את‬
‫נפשות האנשים‪ ,‬מהידיעה כי כל מה שעמלו וטרחו לחסוך במשך‬
‫שנים ירד לטמיון‪ .‬איבוד אוצרות המלכים אשר צברו לעצמם היה‬
‫קשה מנשוא‪ .‬המחשבה המזוויעה כי רכושם ורכוש כל העם הופך‬
‫לרכוש העבדים‪ ,‬הטריפה את דעתם‪ .‬אף שהעבדים עדיין קצת‬

                  ‫עובדים‪ ,‬האימה בנוגע לעתידם לא נתנה להם מנוח‪.‬‬
‫"עוד כמה ימים כאלה ואנחנו גמורים! חייבים למצוא פתרון‬
‫למשבר הנורא שפוקד אותנו"‪ ,‬שח שר הפנים לפני הקהל העומד‬

                                                     ‫למרגלות כיסא המלך‪.‬‬
‫"איזה פתרון! אין שום פתרון! הפתרון היחיד הוא להרוג את‬
‫כל העבדים העבריים ולקחת מהם מחדש את כל הכסף אשר גזלו‬

          ‫מאיתנו! ואז נראה אותם חכמים!"‪ ,‬אמר שר הצבא בכעס‪.‬‬
‫"ממש חכם! באמת‪ ,‬החוכמה שלך יצאה לשם דבר בכל מצרים!‬
‫צריכים ללמוד ממך איך לחשוב בצורה נכונה!"‪ ,‬אמר השר הממונה‬
‫על הבנייה‪" :‬לך תהרוג אותם‪ ,‬ותמות מצמא! זה יהיה נחמד מאוד!‬

                                    ‫כולם מתים! העבריים והמצריים!"‪.‬‬
‫"אז מה אתה מציע? חצוף!"‪ ,‬שר הצבא כעס על תגובת שר‬

                   ‫הבינוי‪" :‬פשוט להמשיך לשלם להם על המים?!"‪.‬‬
               ‫"אולי החרטומים יתנו לנו עצה?"‪ ,‬אמר שר האוצר‪.‬‬

‫‪261‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266