Page 362 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 362
Pg: 362 - 12-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"עוד נגע אחד אביא על ַּפ ְר ֹעה ועל מצרים ואחרי זה ישלח אתכם
מזה .כשלחו כלה ,גרש יגרש אתכם מזה .דבר נא באוזני העם
וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב",
ֹמ ֶ ׁשה חש את חזון הנבואה מתפשט בכל אבריו וגידיו ,ממלא את
ישותו ,סובב את עצמותו ,נכלל בתוכוֹ .מ ֶשׁה פוקח עיניו ,מבטו
בוהה ,מביט לעבר האין סוף ,לא מחובר למתרחש בחדר הגדול.
ַּפ ְר ֹעה מביט באימה בעיניים המלאות בלבנבנות ,המביטות מעבר
לתוכו ,כאילו היה חלל ריק.
"כה אמר השם :כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" ,קולו של
ֹמ ֶשׁה נשמע בכל עבר ,צלול ותקיף ,קול שאינו בגדר אנושי פורץ
מתוככי הארמון ,בוקע בכל אדמת מצרים" ,ומת כל בכור בארץ
מצרים ,מבכור ַּפ ְר ֹעה היושב על כיסאו עד בכור השפחה אשר אחר
הרחיים ,וכל בכור בהמה .והייתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים,
אשר כמוה לא נהייתה וכמוה לא תוסיף .ולכל בני ישראל לא יחרץ
כלב לשונו למאיש ועד בהמה .למען תדעון אשר יפלה השם בין
מצרים ובין ישראל .וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמור:
צא אתה וכל העם אשר ברגליך ,ואחרי כן אצא."...
קולו של ֹמ ֶ ׁשה הדהד לאורך המרחב ,פוגע בניצבים בחדר כאגרוף
גשמי הממוטט אותם ארצהֹ .מ ֶ ׁשה פקח את עיניו העצומות ,מביט
לעבר ַּפ ְר ֹעה.
ַּפ ְר ֹעה התעשת ,זקף כתפיו כמוכן לקרב של חיים או חידלון ואמר:
"אמרתי לך לצאת מכאן ולא להוסיף לראות את פניי "...סינן מבין
שיניו לעבר ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן" :ביום ראותך פניי ,תמות."...
זעם קל ניכר ממבט עיניו של ֹמ ֶשׁה ,זעם על חוצפת הנברא האפסי
הממאן לקבל את מרותו של יוצרוֹ .מ ֶ ׁשה צעד לעבר ַּפ ְר ֹעה ,הניף
ידו וסטר על לחיו של ַּפ ְר ֹעה בכוחַּ .פ ְר ֹעה הוטח ארצה ,מזועזע ,ידו
אוחזת בלחיו.
ַא ֲהרֹן התבונן באחיו הקטן ,מופתע מהמעשה .פרץ צחוק משחרר
נפלט מפיו לנוכח המחזה המשובב לב ,שניות ספורות חלפו בעוד
362
