Page 363 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 363 - 12-Back 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫ַּפ ְר ֹעה שרוע על הארץ‪ .‬עיני ַא ֲהרֹן הופנו בחיוך ל ַפ ְר ֹעה‪" :‬סליחה‪,‬‬
‫אבל אמרתי לך לא להרגיז אותו יותר מדי‪ .‬עתה תקשיב לי‪ ,‬בעוד‬
‫כמה ימים‪ ,‬אולי שבוע או שבועיים ואולי אפילו שלושה‪ ,‬בערך‬
‫בחצות הלילה‪ ,‬יעבור השם בארץ מצרים‪ .‬כדאי שתשים לב לבן‬
‫הבכור שלך‪ ,‬או יותר נכון לומר שעדיף שתיפרד ממנו‪ .‬חבל שלא‬

‫אראה את זה‪ ,‬זה בטח יהיה מאוד מרגש‪."...‬‬
‫ֹמ ֶשׁה ו ַא ֲהרֹן נסבו על מקומם‪ ,‬יוצאים מחדר המלך‪ .‬העבדים‬
‫והמשרתים שפרצו לחדר השתחוו באימה לשני הזקנים היוצאים‬

‫מהמלך‪.‬‬

‫"לא רוצים להיקבר‪ ,‬את ישראל לשחרר‪."...‬‬
‫"לא רוצים להיקבר‪ ,‬את ישראל לשחרר‪."...‬‬
‫קול צעקות המונים נשמע בפתח הארמון‪ .‬עשרות ומאות אלפי‬
‫גברים נאספו סביבות ארמון המלך‪ ,‬צועקים בקול‪ ,‬מפגינים נגד‬
‫המלך‪ .‬השמועה פרשה כנפיים ופשטה בכל עבר מצרים‪ ,‬במכה‬
‫הבאה ימותו כל בכורות מצרים‪ .‬הידיעה כי המוות ממשמש ובא‪,‬‬
‫הטילה מורא על הבכורות‪ .‬ההכרה כי סירובו של ַּפ ְר ֹעה לשלח את‬
‫ישראל הוא העומד עליהם כמלאך המוות הפושט את חרבו‪ ,‬דרבנה‬
‫את הבכורות לבוא ולצור על ארמון המלך‪ .‬חיילי המלך ניצבו כחומה‬
‫בצורה כנגד המפגינים‪ ,‬דוחפים את ההמון הסואן‪ .‬קול צעקות הגיע‬
‫לאוזני מלך מצרים‪ ,‬רעד עבר בגופו‪ .‬בנו הבכור‪ָ ,‬ג' ִמיל‪ ,‬בן החמש‪,‬‬
‫ניגש אל אביו‪ ,‬מושך בבגדו‪ ,‬מנסה לזכות בתשומת ליבו‪.‬‬
‫"אבא‪ ,‬אתה לא שם לב למשחק!"‪ ,‬אמר בטרוניה‪ ,‬מפזר את‬

‫הקוביות ברחבי החדר‪.‬‬
‫ַּפ ְר ֹעה הביט בבנו‪ ,‬רחשי אהבה מילאו את ליבו לילדו הקטן‪ .‬בנו‬
‫בכורו דומה בעיקר לאימו‪ ,‬מלבד אוזניו המלאות שערות‪ ,‬הקטנות‬
‫יחסית לפניו‪ ,‬המעידות כי בנו של המלך הוא‪ַּ .‬פ ְר ֹעה הניח ידו על‬
‫כתף בנו הגבוה ממנו‪" :‬סליחה בני‪ ,‬אני קצת טרוד בימים אלו‪,"...‬‬

‫אמר בפיוס לילדו‪.‬‬

‫‪363‬‬