Page 394 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 394
Pg: 394 - 13-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ה ֹו ֵׁש ַע בן נון לאנשים ,הפיחה בהם רצון למנות את הימים לעבר יום
החמישים המיוחל.
"מחר נתחיל לספור לעבר היום ההוא" ,חלפה המחשבה בליבות
הגברים הנמרצים.
הציפייה רבה ,האושר הניבט מעיני כול נראה כמסתיר חששות
פנימיים מודחקים מהלא נודע .המחשבה כי הולכים הם לעבר
המדבר ,לארץ לא נושבת ,מעבירה רעד קל בגופות המשתוקקים
לצאת מהארץ הטמאה ולעלות לארץ המובטחת .הפחד שמא יתחרט
ַּפ ְר ֹעה מלך מצרים וינסה לפגוע בעם ישראל ,מודחק במעמקי
הלבבות.
שמחה ויראה ,גיל ורעדה ,אושר ואימה .רגשות מנוגדים
המונהגים על פי המקום הנמצא למעלה משכלו של אדם ,מעבר
להבנה והשגה של יצור אנושי ,מונהגים על ידי האמונה הקדושה
בבורא העולם .אותו בורא שבין רגע הפכם מעבדים מוכים ונרצעים
לאנשים היושבים על סיר הבשר וחוזים בהנאה בעונש שסובלים
המענים אותם .מעניים מרודים שמוכנים למסור נפשם בשביל פיסת
לחם מעופש ,לאוכלי מעדנים הנזקקים לעשרות רבות של חמורים
נבחרים כדי שיישאו את רכושם הרב.
עיני כול נשואות לרגע המיוחל ,העת שבה יינתן האות להתחיל
לצעוד ולצאת את היציאה הנחשקת ,ההפיכה לבני חורין אמיתיים.
האנשים המצפים החלו לחוש את חום היום הכבד ,מחשבות על
חום המדבר הצפוי העבירה חשש באנשים מפני הבאות.
פני אימהות נראו שמודאגות על עולליהן ,יודעות כי מעט מצות
שלקחו לא יספיקו לילדיהן למשך כל המסע הארוך הצפוי להם.
שקט הושלך במחנה הרב ,נראה כאילו אף הבהמות הרגישו את
רגע השיא המצופהֹ .מ ֶ ׁשה ו ַא ֲהרֹן נעמדו לפני העם על בימה קטנה,
ידיהם מורמות אל על ,ידו של ֹמ ֶ ׁשה אוחזת במטהו" .אחיי ורעיי",
נושא ַא ֲהרֹן את קולו ,קול צלול ההולך למרחקים מגיע לאוזני כל
הקהל הרב ,חודר לנשמותיהם" .אהוביי ,הגיעה העת שלה ציפינו
394
