Page 396 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 396

‫‪Pg: 396 - 13-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫זאת‪ .‬ואמרת אליו‪ :‬בחוזק יד הוציאנו השם ממצרים מבית עבדים‪.‬‬
‫ויהי כי הקשה ַּפ ְר ֹעה לשלחנו‪ ,‬ויהרוג השם כל בכור בארץ מצרים‬
‫מבכור אדם ועד בכור בהמה‪ ,‬על כן אני זובח להשם כל פטר רחם‬
‫הזכרים וכל בכור בני אפדה‪ .‬והיה לאות על ידך ולטוטפות בין‬
‫עיניך כי בחוזק יד הוציאנו השם ממצרים"‪ֹ .‬מ ֶשׁה פקח את עיניו‪,‬‬

         ‫חזון הנבואה הסתיים‪ .‬חיוך מבויש נראה על פניו של ֹמ ֶשׁה‪.‬‬
‫העם התבונן במנהיגיו בהערצה גוברת ומתחדשת‪ַ .‬א ֲהרֹן נשא ידיו‬

            ‫לארבע רוחות השמים‪ ,‬כמזמין דבר מה שיצטרף אליהם‪.‬‬
‫קולות תהייה ופחד נשמעו מהמון העם בראותם כעין עננים‬
‫המופיעים מארבע כנפות הארץ‪ ,‬סוגרים מכל כיוון על האנשים‬
‫המצפים ביראה ללא נודע‪ .‬ענן נוסף כנוחת מלמעלה‪ ,‬רוח נעימה‬
‫הורגשה‪ ,‬מצננת את הזיעה החמה המדביקה את הבגדים לגוף‪.‬‬
‫ענן נוסף המיתמר אל‪-‬על מכיוון צפון נראה כעומד ומצפה לעם‬

                                                          ‫המתכונן ליציאה‪.‬‬
                        ‫"מה זה? מה קורה פה? מי מרים אותי?‪."...‬‬
          ‫"אני עומד על האוויר?!"‪ ,‬שאל בפליאה איש את חברו‪.‬‬
‫"אנחנו עומדים באוויר!"‪ ,‬ענה החבר בחיוך‪ ,‬מתרגש מהניסים‬

                                                                      ‫שחווה‪.‬‬
                 ‫"אימא‪ ,‬מה קורה לי?"‪ ,‬שואל ילד נפחד את אימו‪.‬‬
‫האימא עונה בהנאה לבנה הצעיר‪" :‬עד עכשיו אימא הרימה‬

                            ‫אותך‪ ,‬עכשיו אבא של כולנו מרים אותנו"‪.‬‬
‫ענן שצץ מתחת לפני הקרקע נשא את כל המון העם ורכושם‪,‬‬
‫מוליכם כלפי הענן המחכה להם בצפון‪ .‬העם נישא כעל כנפי נשרים‬
‫לעבר הענן המצפה להם‪ .‬אנשים מביטים מעבר לעננים‪ ,‬רואים את‬
‫מצרים מקברים את מתיהם‪ .‬חוזים בהנאה בכלבים הגוררים את‬
‫שלדי עצמות הטלאים של קורבן הפסח שהושלך בצידי הדרכים‪,‬‬

        ‫כלבים הנרדפים על ידי מצרים הזועמים על ביזוי אלוהיהם‪.‬‬

                                                                           ‫‪396‬‬
   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401