Page 457 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 457
Pg: 457 - 15-Front 21-10-20
דור המדבר
בעומר לגולגולת .השמש הזורחת מוססה את המן כארבע שעות
לאחר זריחתה.
"אני אומר לך ,לא כדאי לאכול הכול היום! לך תדע מה יהיה מחר,
אולי מחר לא תקרה התופעה הזאת שוב?!" ,אמר ָד ָתן ל ֲא ִבי ָרם.
"נראה לך שאוכל את הכול היום?!" ,ענה ֲא ִבי ָרם בחיוך" :אז מה
אם הוא אמר לא להשאיר כלום?! אנחנו חייבים לדאוג למה שיהיה
מחר! אין סיכוי שגם מחר זה יהיה! אפילו שבא לי לאכול את כל
מה שאספתי ,זה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיים!!".
"המוזר ביותר הוא שכל מה שאני חושב עליו יש לזה את הטעם
שלו!" ,התפלא ָד ָתן" .בא לי בשר ,יש לזה טעם של בשר .בא לי
לטעום ירקות ,יש לזה טעם של ירקות".
ֲא ִבי ָרם נראה מהורהר" :אתה צודק אבל כשרציתי שיהיה לזה
טעם של שום ובצל ,לא הרגשתי בטעמם".
שעת בין הערביים הגיעה ,קול משק כנפיים עז הוציא את האנשים
אל מחוץ לאוהליהם .עופות שליו שמנים עפים מעל הקרקע ,מכסים
את המדבר השמם .חלק מהאנשים אצים רצים עד כלות הנשימה
לתפוס את העופות ,להביא טרף לבתיהם לארוחת הערב ,חלקם
מקבלים את העופות לתוך אצילי ידיהם.
הלילה חלף ,הריח הערב של העופות הצלויים נמוג מהמחנה ואת
מקומו תפס ריח בואש .העם התעורר ליום חדש ,שכבת המן מכסה
את המדבר .מאוהלים אחדים עולה הריח הדוחהָ .ד ָתן ו ֲא ִבי ָרם ובני
משפחותיהם יוצאים מהאוהלים ,אוחזים בפיסות בד כנגד אפיהם,
משתעלים בחוזקה .אוהליהם וסביבותיהם שורצים תולעים .המן
שהושאר מאמש התליע והבאישֹ .מ ֶ ׁשה הביט בקצף על שני האנשים
הממרים שוב את פי השם.
457
