Page 47 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 47
Pg: 47 - 2-Back 21-10-20
דור המדבר
רוב הגברים מהעם הלכו בדרכיך וגירשו את נשותיהם ,מהלך שהיה
ברור לך שיקרה .אבל ,ברגע שאתם מפסיקים את הילודה ,יוצא
שהגזירה שלכם חמורה וקשה יותר משל ַּפ ְר ֹעה הרשעַּ .פ ְר ֹעה גזר
בגזרתו מוות רק על הזכרים ,אתם גזרתם גם על הנקבות .וחמור
יותר מכךַּ ,פ ְר ֹעה גזר על מוות בעולם הזה בלבד ואילו אתם גזרתם
מוות בעולם הזה ובעולם הבא .ישראל שנולד ומת אך ורק משום
שהוא מגזע ישראל ,הרי שהוא מת על קידוש השם ומובטח לו גן
עדן מושלם ,ואתם בגזרתכם מונעים מהילדים הללו לזכות לנועם
העליון בגן עדן .הדבר העצוב ביותר הוא שכאשר ַּפ ְר ֹעה גזר את
גזרתו ,הרי הוא רשע ולכן יכול להיות שגזרתו תתקיים ויכול להיות
שלא .ואולם אתה ,אבא ,צדיק גמור ובטוח שגזרתך תתקיים .לדעתי,
ההתלבטות אם להמשיך את הילודה אם לאו ,לא אמור להיות נתון
בידי אדם אלא רק בידי שמים".
ַע ְמ ָרם בוחן את בתו במבט ממושך ומלא הערצה לנוכח פקחותה,
מקבל את תוכחת המוסר באהבה מילדתו הקטנה.
"ועוד דבר אחד מאוד חשוב ,כבר מספר ימים שאני חולמת
לפנות בוקר חלום יפה מאוד .אנחנו נמצאים בבית ,אתה ,אימא,
ַא ֲהר ֹו ִני ואני ,ומאמצע הבית בוקע אור גדול הפורץ מבעד לקירות
ומאיר את כל העולם .כשאני מתקרבת למקור האור ,אני רואה תינוק
הישן בעריסה ושממנו בוקע האור ,וקול נעלם חוזר ואומר לי' :זהו
מושיען של ישראל' .אני קמה מהמיטה ומרגישה שהחלום עדיין
הולך עימי כל היום"ִ ,מ ְר ָים מתארת את החלום כרוצה לשקוע בו
שוב" .זהו ,אבא יקר שלי ,זה מה שרציתי לומר לך .אני מקווה
שזאת לא הייתה חוצפה גדולה מצידי ,אבל הייתי חייבת לומר לך
את מה שעלה בדעתי"ִ .מ ְר ָים מסיימת את דבריה ,מתרפקת על אביה
ונהנית ממציאותו הזמנית בבית.
ַע ְמ ָרם מביט לפינת החדר ,שם עמדה י ֹו ֶכ ֶבד ולשה בצק .ידיה נעות
במקצב אחיד ,אוזניה כרויות לשיחת הבת והאב .מבטיהם הצטלבו,
י ֹו ֶכ ֶבד מביטה בבעלה ,מופתעת מדברי בתה.
47
